היינו בהופעה מטורפת של קונצ'ה בויקה. אני חייבת לסייג שאני נהניתי מאד וטוליו סבל מאד. הטעם מוסיקלי שלנו מאד שונה ונוסיף לזה שלקונצ'ה בויקה יש אישיות בימתית בכמויות . האישה התחרעה על הבמה , רקדה, שרה, צווחה, ופלירטטה עם הקהל, בכתה, צחקה וחייכה חיוכים ענקיים.נוסיף לזה שהיא שתתה כמו גמל ולא בטוח שרק מים.
אני אהבתי אותה דווקא ברגעיה היותר שקטים.יש לה קול מאד מיוחד וחלק משיריה מאד מרגשים.
אהבתי גם את הליווי המינימלי שנתן לה את המקום ובכל זאת הצליח גם לבלוט מאד. ליוו אותה פסנתרן (מדהים) ונגן כלי הקשה וקחון (הקופסה שנגני פלמנקו יושבים עליה ומתופפים עליה)
המצלמה שלי שבקה די בהתחלה. אולי למזלי כי כך יכולתי לראות את ההופעה לא דרך מסך מרובע.
וטוליו, כאמור סבל. הוא לא מת על הקטע של הצעקות והקישורים הג'אזיים. גם אני למעשה הייתי מעדיפה פחות דיבור עם הקהל ויותר שירים אבל כנראה שזה חלק מהחבילה.
כאמור הופעה מיוחדת, משוגעת, חווייתית שממחישה כמה הופעה חיה שונה מלהקשיב לדיסק בבית.
.
איזה כיף לך! ומצטערת שטוליו סבל, אני מעדיפה ללכת לבד מאשר ללכת עם האיש הסובל, זה הורס את כל החוויה. נשמע אבל שכן הצלחת להנות, למרות.
אני חושבת שיש משהו בכל זאת בבילוי יחד גם אם לא תמיד ההנאה שווה. אני יכולה להעיד על עצמי שלי אל מפריע ללכת להופעות של זמרים שאני אל בהכרח אוהבת. מבחינתי זה מעין התנסות שונה. לטוליו יותר קשה מלי אבל הוא מוכן ללכת בשביל הביחד.
גם אני לא אוהב.
אני באופן כללי לא אוהב הופעות.
אבל שמח בשבילך שנהנית 🙂
אני אוהבת הופעות. משהו באנרגיה ובחד פעמיות של ההופעה (כל הופעה זה משהו אחר) וההתרגשות מאד עושים לי את זה.
אני עם טוליו. סביר להניח שלא הייתי נהנה ממנה.
היא לא הטעם שלי.
בסדר גמור…לא כולם חייבים לאהוב את אותו הדבר.
בהתחלה חשבתי שקונצ’ה בויקה זו סוג של מחלת מין. אם יש הופעות כאלו שאת רוצה ללכת בלי טוליו אני אשמח להצטרף. אהוביק לא מסכים ללכת להופעות כלל.
יאיי מעולה!
וקונצ’ה זה קונכיה ובספרדית סלנגית זה גם פות.ובאופן מפתיע זה גם קינוי חיבה לשם קונסואלו (שזה נחמה וזה שם של בת למרות הסיומת שנשמעת זכרית משהו).