רגיל

היום עשיתי שני דברים לא רגילים.

הייתי במסיבת רווקות שלמעשה לא התאימה לא לאורחות ולא לכלה לעתיד והיא הייתה סוג של פשרה אבל ראיתי את זה כחוויה משעשעת לצאת מהעור של עצמי.

(הכלה הבטיחה שהחתונה תהיה אחרת).

הדבר השני היה שהימרתי על הרכבת האחרונה והגעתי אליה בדקה ה99

אדרנלין שהזכיר לי את ימי התיכון העליזים וגם את ההופעה ההיא בה טוליו ואני איחרנו את הרכבת האחרונה והגענו בדרך לא דרך אל הוריו.

 

הקטע המצחיק הוא שלא הייתי מודאגת ולו לרגע שאאר את הרכבת.

 

אולי מסתתרת בי בת 16 חסרת אחריות?

»

  1. באמת שלא הייתי מאמין עלייך כזה דבר.
    זה מפתיע ולא תואם בכלל את כל מה שקראתי עלייך פה עד כה.

    לעומת זאת, החלק השני – מאד-מאד יכול לתאום אותי.
    היית בלחץ עם הרכבת שהיית צריכה להמר?
    לפחות ברכבת אין בעיה של תשלום נוסף. את יכולה לחזור.
    זה רק עניין של זמן…

  2. פעם אחת כמעט פיספסתי את הרכבת האחרונה
    ונהג הקטר עצר לי ונסעתי יחד איתו מקדימה
    (וזה מה שנקרא לעצור רכבת בדקה ה-90)

    מצד שני זה היה לפני יותר מעשור, לא בטוחה שהיום הנהגים רכבות היו עושים את זה

  3. וסתם משהו לא קשור
    שמת לב במקרה שהכותרות של הרשימות שלך,  כמעט בצבע של הרקע ולא רואים מה כתוב שם?

  4. מתנצלת שאני לא מגיבה לכל אחד בנפרד. חטפתי וירוס בבטן.
    תרופה-אכן ריגרסיה חביבה
    בני-יש בי צדדים רדומים שלפעמים יוצאים. זה נחמד להפתחיע את הסביבה ואת עצמי באני האחרת שלי.
    אן לי הסיפור שלך ממש מגניב.לנסוע בקטר!  אני אטפל ברשימות כשארגיש יותר טוב.צריכה בכלל לעדכן אותן.
    ורותי- נכון, היה כיף לגלות 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s