יש לנו שתי חניות רשמיות ששייכות לנו. הבעיה היא שחניה אחת נמצאת בין בניינים ולא ברור לאנשים שמדובר בחניה פרטית. היא הפכה עם הזמן למזבלה שכוללת בקבוקים שבורים וצמחים שצמחו פרא ועוד ועוד.
ואנחנו לא הרבנו להשתמש בה כי יש לנו רכב אחד.
אבל יצא שחנו לנו הרבה בחניה וזה כל פעם הקפיץ לנו וריד ואיכשהו חוק מרפי אמר שתמיד החניה תהיה תפוסה דווקא כשיבואו אלינו אורחים.
לאחרונה זה עצבן במיוחד.
אז התחלנו בסימון הטריטוריה.
התחלנו מלשים פתקים לרכבים חונים (הדפסנו מראש כמות ושמנו בכל פעם)
והיום סוף סוף ניקינו (בעיקר טוליו) את החניה וצבענו בצבע צהוב שמצאנו במחסן את מספר הדירה.
וזו הייתה הרגשה נפלאה לעשות משימה מעצבנת שדחינו כל פעם.
אני מקווה שזה יעזור כי נמאס לי ממלחמות החניה המטופשות האלה. באופן כללי אני שונאת להיות בעמדה בה אני צריכה לתבוע את מה שמגיע לי.
(בדרך כלל אין בעיית חניה באיזור שלנו אבל כשיש אירועי יום העצמאות וכו' אז זה סיפור אחר)
myreaderlife 
צודקת במאה אחוז. מבין אותך לגמרי. להילחם על משהוא שמגיע לך, זה מאוד מעצבן.
תודה על האמפטיה:)
כיף לסמן טריטוריה, כנראה זה מגיע מהמוח הקדום שלנו. הנאות שאי אפשר להסביר.
גם לי נראה שהצורך הזה עמוק יותר מאשר רמת העיקרון. כנראה שבכולנו מסתתרת חיה.
אבא שלי אמר לי פעם שככל שמקום הוא מוזנח – אנשים תורמים במקום הזה יותר להזנחה, כי הוא במילא נראה להם מוזנח. לעומת זאת, אם הוא נראה מסודר ומטופח – אף אחד לא יהיה הראשון שיעז לקלקל את הסדר הטוב…
תיאוריית החלון השבור של ג’וליאני.זה נכון ולכן החלטנו לשבור את המעגל.אני ממש נהנית לראות את החניה מסודרת ונקיה מהג’יפה.
חניה זה חשוב
טריטוריה זה חשוב.
חניה זה עניין לא קטן ברוב הערים
במיוחד בערים הגדולות
לא כייף לבזבז זמן על חיפוש חניה
דווקא בדרך כלל במודיעין החניה היא לא בעיה גדולה ויש אלטרנטיבות.
אומר לך עוד משהו, הייתי שמחה לו החניה לא הייתה חלק מהרכוש שלנו שעליו אנחנו משלמים ארנונה כי סה"כ היינו חיים בשלום בלי אבל כשמישהו משתמש במשהו שהוא שלנו ובלי רשות או מחשבה זה מרגיז.