10 דברים מעצבנים בפורים

רגיל

1. תחפושת. כשיש ילד בן 6 השגת תחפושת זה צו השעה כבר בטו בשבט. וכשיש ילד שבעצמו לא מתחבר לשמחת  פורים הוא צריך קודם להחליט למה הוא רוצה להתחפש ואז לשנות את דעתו ואז לחפור לנו עם כל קטלוגי הצעצועים ואז לגלות שתחפושת מגניבה בקטלוג היא הדבר הכי לא פרקטי ביקום והשורה התחתונה היא שעוברים ארבע חנויות עד שמוצאים משהו שמתאים פיזית וכלכלית ואז משכנעים את הילד שהוא תמיד רצה להיות הארי פוטר ואז גם נותנים לו לצפות בסרט כדי שידע למה התחפש. וחוץ מזה קונים לו חרב אור כפיצוי על זה שלא קנינו לו את תחפושת דארת' ויידר הזוועתית בכל קנה מידה (לא פרקטית לא נוחה ויקרה בטירוף).

 

2. משלוח מנות. כבר מטו בשבט אלה שלא מנקות לפסח מפרסמות בבלוגים שלהם מתכונים תאווה לעיניים ותאווה כנראה גם לחיך ואפילו לא כל כך קשה אבל אז אני מדפיסה 8 מתכונים מתוך ביטחון בכך שאני אעשה גם שמונה מתכונים ואז ברגע האחרון אני אומרת לעצמי: פאק, אני צריכה לעשות 8 סוגים של עוגיות ואז אני מתפשרת עם המציאות ועושה סוג אחד וגם זה עולה לי בבריאות. ועוד לא דיברנו על אריזה שאף פעם לא מצליחה כמו שראיתי שם בבלוג.

בסוף אחרי מסירת המשלוחים אני נושמת בהקלה ומרגישה כרגיל שהגזמתי אבל זה רק עד טו בשבט הבא.המטבח עדיין מלא בקמח מהניסיון לעשות אוזני המן.

 

3. ולמה את מתחפשת? זו הקלה לדעת שהילד שלך בכיתה א' ואת פטורה מחובת ההתחפשות וממסיבה בגן אבל אז באה העדלאידע המקומית ואת רוצה קצת להשתלב בהמון אז במקרה זה מדובר בחיפוש בארגז התחפושות. טוליו מקבל אוזני חתול, את מקבלת סרט ענקי מנצנץ ויאללה קיימנו את מצוות החג.

 

4. מה עושים עם הילד?

בפורים לילדים יש יומיים חופש וכל שנה את מופתעת לגלות שלך יש יום אחד ולבעלך אין בכלל. כאן הסבתא הנהדרת שלי מגויסת ואז אני חושבת למה לא לקחתי לי יום חופש לעשות כיף עם הילד. איזו מין אמא אני! אבל זו דרך אל חזור כי סבתא רוצה לראות את נן מחופש ואת חושבת שזו הזדמנות לתת לסבתא את משלוח המנות המפנק שהכנת לה (פחות תחנה בדרך ביום השני של פורים) אז את מוסיפה לתכנית בילוי במקום המוני "בשביל הילד" ואת מגלה שהילד ואת עושים תחרות מי סובל יותר מהצפיפות ההמולה והרעש. אז את קונה לו שוקו ולך קפה ולסבתא שהצטרפה עוד קפה רק כדי שאפשר יהיה לשבת באיזה מקום ולתת לילד ליהנות מהג'ימבורי מה שאומר לראות איך הילד נאבק על כל מטר מרובע עם עשרות ילדים אחרים. חלקם חמושים.

 

5. איזה יופי עושים שמח. בפורים נתקלים בחבורות רועשות של בני נוער שנהנים לשיר שירי פורים. זה כמעט ממלא אותך עליצות עד שבא הגרינץ' הקטן של פורים ומשבית לך את השמחה: "הם חופרים לי בראש".אלה שמנסים לסוף אותו לאווירה העולצת נתקלים בפרצוף מייבש של "אני מכיר אתכם?מה אתם רוצים מחיי"

 

6. עדלאידע זה אומר תור לכירופרקט כי הילד שלך דווקא איכשהו מסוקרן ורוצה לראות את התהלוכה אבל הוא ילד בן שש ומקדימה עומדים ההורים הדחפניים יותר והילדים שלהם אז הכתפיים של מישהו צריכות להיות הקורבן.השורה התחתונה היא שהילד שלך לא מרוצה כי לא קנית לו בלון ענק.

 

7. שערות הסבתא של היום הם עיצוב מחודש לבגדים שלו שלך ושל זו שעומדת לידך עם הבת שלה שמחזיקה כמובן גם כן שערות סבתא. אח, ממנהגי פורים.

 

8. בכל משלוח מנות יש רעשנים. תאמינו לי שיש לו מגירה שלמה מלאה ברעשנים שעובדים מצויין ולכן ע"פ כללי פולין לא זורקים אותם אלא קוברים אותם עד פורים הבא אז מקבלים רעשנים חדשים.

 

9. ממתקים ומגדנות. הילד שלך אוכל ממתקים כאילו בחיים הוא לא ראה ממתקים. הוא אומר פעמיים בשעה "אני רעב" רק כדי לשלוף עוד משהו ממשלוח המנות ואחר כך הוא מלא בסוכר אז מי שמקבל את התוצאה הוא לא מי שנתן את משלוח המנות. זה בטוח.

 

10. נראה שכל האחרים מבלים חוץ ממני. ע"פ הפייסבוק כולם מוזמנים למסיבות פורים מגניבות של מבוגרים עם אלכוהול ותחפושות מדליקות ומוסיקה של שנות ה 80. לכולם משפחות מגובשות עם מסורות כיפיות. כולם נוסעים לצימרים או לחו"ל קצר. ורק אנחנו נפגשים לסעודות פורים כבדות עם ילדים עצבניים ועייפים מדי שמסרבים ללבוש שוב את התחפושת (בכל זאת, הם לבשו אותה כבר שבוע לפני פורים בכל אירועי קדם פורים). ומנסים להשחיל מילה ואל מצליחים בגלל הרעש.

 


 

ואחר כך אני מתפלאה שהילד שלי לא אוהב את פורים.

 

»

  1. כמה אני לא זוכרת את הדברים האלה בתור ילדה
    אולי בגלל שגדלתי במושב שיתופי והכל היה פה במסגרת של המושב
    וההורים שלנו לא עשו סלאלומים באוויר בשביל לעניין אותנו בכל מיני דברים

    מה שכן אנחנו גם היינו בוחרים את התחפושות מראש
    אבל אז הן היו עשויות ולא קנויות, אז צריך היה להכין אותם וזה

    לגבי המשלוחי מנות
    נראה לי שזה משהו שתופס רק על משפחות עם ילדים
    כי אני לא רואה את המשפחות נטולות הילדים (הקטנים הכוונה) לוקחות חלק בחלוקה הזאת
    כשהייתי ילדה הייתה חלופת משלוחי מנות בין משפחות במושב, כל משפחה הייתה מגרילה משפחה לה היא הייתה עושה משלוח
    היום, המנהג הזה כבר לא קיים

    האמת שנראה לי שמי שאין לו ילדים ממש לא מרגיש אווירת פורים

    • תמיד האופציה של מושב שיתופי נראית לי נהדרת במיוחד בחגים כמו פורים אז י לך מסגרת מארגנת ואת לא שוברת את הראש מה עושים.
      לי סבתי הנהדרת הייתה דואגת לתחפושות. תופרת מחברת ומאבזרת. באמת לא זכור לי שהרוב קנו תחפושות.
      משלוחי המנות זה קטע משפחתי וזה לא כל כך גרוע כי זה רק להורים ולסבים ובחגים שבא לי יותר להשקיע אז גם לאחותי.
      אצל אחותי ביישוב הם עושים הסכמי "אני לא אשלח לך ואתה לא תשלח לי" כי זה באמת טירוף. יש את המשפחות שהגרילו ויש את החברים.

  2. 🙂 לפי הפייסבוק אנחנו חיים בעולם שבו כולם יפים רזים ומקסימים. כולם עוזרים לזולת וקרה להם סיפור נורא עצוב או נורא מצחיק… כולם שנונים ורהוטים, ובכלל, דרך הפייסבוק אפילו החיים שלי נראים כמו חיים שהייתי שמחה לחיות:-) 

    • "דרך הפייסבוק אפילו החיים שלי נראים כמו חיים שהייתי שמחה לחיות"
      המשפט האחרון  שלך גדול!

    • מהצד הממורמר יש לציין

      אני אמא לשניים ואין טענות כלפי החג החביב הזה.
      זו בחירה אישית האם להתבונן על הצד החיובי או השלילי…

      • אני לא בטוחה אם זה רק בחירה. אדם יכול להיות בכל מני מצבי רוח והשליטה עליהם היא קצת מוגבלת.
        ככה זה אצלי
        אבל נכון שזו רק נקודת מבט אחת .

  3. עוד אחד מהפוסטים הציינים האלה שאני אוהבת D:
    אני פשוט מתה על זה..
    חולה על פורים! השנה גם לי היה די מחורבן,אבל זה רק בגלל העידר פעילויות ,
    כלומר זה התחלק פשוט ליומים של שעמום ויומים מפוצצים. זה לא בסדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s