פוסט סתום

רגיל

אני מבואסת כי מאד התאים לי שיהיה לי משהו גדול לצפות לו ועכשיו כנראה שלא יהיה.

 

אני מבואסת כי הבאסה הזאת היא סימפטום לתלות הגדולה שלי בדברים ותלות זה דבר שמעצבן אותי.זה גורם לי להרגיש שאני אדם מאד לא עמיד בפני תלאות החיים.

 

אני מקווה שאצליח להתגבר על הבאסה הגדולה שאני חשה עכשיו וגם על הצורך שלי לבעוט בעצמי על הפינוק ועל הידיעה שיש כל כך הרבה צרות גדולות יותר ואני צריכה להיות כל כך אסירת תודה שאלה לא הצרות שלי.

 

אבל בכל זאת אני מבואסת.

 

לפעמים נפערים בי בורות קטנים של חסר שלמרות שהם קטנים לא קל למלא אותם כי החיים לא תמיד מתאימים את עצמם לצרכים שלי.

 

אם הבהלתי מישהו אין על מה. הבאסה הזאת היא באמת אחת הבאסות הקטנות והלא באמת חשובות.כולם בריאים וכולם זוגיים וכולם עובדים חלקם יותר מדי.עצבני

 

 

»

  1. אני כל כך מבינה. לפעמים כל כך מבואסים, וזה מבאס שאי אפשר להתרפק על הבאסה באמת. שיש יסורי מצפון, שזה לא ראוי, שזה ללא פרופורציה. אז זהו. שמותר. כל אחד בבאסה שלו. והיא כואבת, והיא מבאסת, וזה בסדר לעבור אותה ולהתענג עליה. מקווה שיעבור בקרוב. מחזיקה אצבעות.

    • להתענג על הבאסה זה לא קצת אוקסימורון?
      בכל מקרה לפחות נתתי לה לגיטימציה בבלוג.תודה על האישור והפרגון. הייתי צריכה את זה

  2. באמת שלא הבהלת אותי.
    זה טבעי שיש באסות קטנות מדי פעם.
    יש תאוריה שטוענת שמבאסות רק ניבנים
    אז אל דאגה מאמי. זה יעבור 🙂

    • תודה על התגובה המעודדת.
      זה לא נורא אבל הייתי צריכה להוציא את זה וכשלא מפרטים יותר מדי לגבי אותה באסה אז זה יכול להדאיג ולכן הוספתי את מילות ההרגעה.

    • תודה על ההשתתפות בצערי. אולי צער זו מילה טיפה גדולה לזה.  אבל אני בסדר. התגברתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s