קיצ'ימומים הסיפור האמיתי

רגיל

אספר לכם סיפור על מפעל צעצועים  גדול שנשארו לו עודפי פלסטיק מפס היצור. חשבו וחשבו מה לעשות  ואז אחד העובדים העלה רעיון: היום הכול עובד ע"פ מיתוג. בואו נקרא לעודפי היצור האלה קיצ'ימומים ונמכור אותם כצעצועים.

הרעיון התקבל בחשדנות: לא יכול להיות שאנשים יקנו את זה. הרי אלה סתם חתיכות פלסטיק ישנות. מה אפשר לעשות איתם? ואז עובדת חכמה אחרת נזכרה שבתה הקטנה אוהבת לשחק בפקקי בקבוקים שגם הם, כמה מפתיע חתיכות פלסטיק ישנות.

 ואז החליטו כולם: ננסה, אין מה להפסיד. וכך גייסו עובד שיעמוד בשער בית הספר ויחלק לילדים חתיכות קטנות של קיצ'ימומים.

 

הילדים התלהבו ושיחקו בקיצימומים. אחר כך הם התחילו לחלק בחנויות קיצ'ימומים במהדורה מוגבלת שחוסלו מיד והילדים התחילו לפתח סחר בקיצ'ימומים והורים קנו לילדיהם קיצ'ימומים אחרי שלא עמדו בלחץ והטיעון שאלה חתיכות פלסטיק ישנות לא החזיק מים כי ילד שלא היו לו קיצ'ימומים הפך ללוזר. וכולם סיפרו על השמועה שיש ילד שיש לו קיצ'ימום זהב שאבא שלו הביא מחו"ל ואז ילד אחר סיפר שהוא שמע שעומד לצאת לשוק משחק המחשב של קיצ'ימומים ואלבומי הקיצ'ימומים עמדו להם בסופרים קרועים מעטיפתם כי ילדים פילחו אותם והיה גם הסרט והיו הכובעים ולכל קיצמ'ימום היה סט של אביזרים ובית ומכונית וביטוח משלים בקופת חולים.  במילים אחרות: הצלחה גדולה!

 

ובמפעל הצעצועים התחילו לחפש שאריות פלסטיק כי הם לא עמדו בקצב הייצור ואז העלה עובד אחר רעיון מבריק. היום אנשים ממחזרים אז בואו ניקח משחק ישן שכבר לא משחקים בו (כולם הסתכלו לכיוון פס היצור השומם של הבקוגנים) נקרא לו בשם חדש פרוסטיקים, נשנה לו קצת את העיצוב ונמכור אותו. וכך היה. הקיצ'ימומים מתו יחי הפרוסטיקים.

 

 

 

 

מודעות פרסומת

»

    • לזה התכוונתי. הסיפור התחיל מנן שעכשיו מספר לנו על אופנה חדשה שנקראת זבלונים. הוא מאד רוצה שנקנה לו (מדובר בבובות קטנות בתוך פחי זבל במחירים חסרי פרופורציה) ואני הזכרתי לו את העניין.

      • הילדים הם צרכנים מעולים, וקשה לשכנע אותם שלא לקנות- מכירה את זה ? "לכולם יש …!!!"

      • אני רואה את כל זה כהזדמנות לשיעור צרכנות נבונה אבל לפעמים גם אני נופלת בפח.

    • זה הולך ומחמיר.
      אגב אני מנסה להיזכר בדברים שאנחנו אהבנו כילדים והיו שם גם לא מעט שטויות קטנות (מחקים של הולי הובי, מדבקות מנצנצות, חבורת הזבל וכו’) אבל לא זכור לי כזה קידום מכירות  אגרסיבי וגם לא אופנות שמתחלפות בכזו מהירות.

  1. ככה מעודדים ילדים להיות צרכנים לא נבונים
    ואז הם הופכים למבוגרים שקונים דברים שהם לא בהכרח צריכים (כי לכולם יש כזה)
    מזכיר את בהלת הקניון של האייפון לפני כמה שנים
    ובכלל אנשים שמחליפים את הסמארטפון שלהם בכל פעם שיוצא משהו חדש ונוצץ יותר
    (רק שזה ממש יקר!)

    • הפוסט הזה בא לתאר את המנגנון  שמתזז את הילדים ואת הוריהם סביב אופנות מתחלפות  ומשחקים שאין להם ערך משחקי יותר מפקקי בקבוקים. ילדים למעשה משחקים בכל דבר שהוא.
      לנן יש קושי גדול עם זה שאנחנו לא ממהרים לקנות לו כל שטות רק כי לכולם יש .בשלב מסוים קונים לו בהזדמנות מיוחדת או שהוא קונה מהכסף שלו וזה בסדר אבל הוא כבר אמר לי שהוא מרגיש לוזר כי אין לו ולכולם יש. למעשה הבעלות על הצעצוע חשובה לו יותר מהצעצוע עצמו.
      וזה מעצבן ומעצבנות גם שיטות קידום המכירות. העמידה ליד שער ביה"ס (ולכן טכנית לא במתחם עצמו ולכן זה לא אסור) והחלוקה לילדים של דוגמיות.

      • ואת צודקת שהמנגנון עובד גם על מבוגרים ובכלל אנחנו בעידן מאד צרכני ומלא בפרסום אגרסיבי.ובכל אזת אני לא רואה אצלי תשוקה עזה למשהו רק כי לכולם יש. כנראה שזו עבודה טובה של ההורים שלי.
        (אם כי לי יש סלולרי LG וינטג’ ללא מסך מגע ואני מתחילה להרגיש מובכת להראות אותו בציבור)

      • לי יש נוקיה ישן, בלי מסך מגע…עד היום הייתי גאה בו מאוד, ועשיתי "דווקא". אבל אני ממש מקבלת יום יום הערות שאני מהדור הישן, דינוזאורית, שאני לא טכנולוגית…ובגילי זה קצת מטריד לקבל דימוי כזה, ובמיוחד שלא בצדק…אני מתחילה לפקפק בשאלה אם בכל זאת להחליף אותו…

      • גם לי מישהי אמרה שאני ’עתיקה’ כי אני מצלמת במצלמה ( שאגב;גודלה פחות מהטלפון הנייד) ולא בפלאפון, אבל הוא משמש הוא אותי לדברים שאני צריכה ולא מוכנה( בינתיים) לחדש ולהתחדש בכל החידושים שלא מעניינים אותי !

  2. אנחנו כולנו גם המבוגרים שביננו תוצר של משטר קפיטליסטי רודני ואגרסיבי שמביא את כולנו לצרוך ולצרוח בדיעבד.

    לפחות לו ידעתי להיות זו שעומדת מאחורי הטרנד הבא…אז הייתי יותר נעתרת לעניין הצרכנות הזה, אבל אני לא במוכרים, אני בקונים…

    מנסה למצוא שיטות למכור את המוצר שלי, הטוב והמוצלח, את ההרצאות והסדנאות שלי בהיקפים גדולים יותר, ולא לגמרי יודעת איך ליצור את הבאזזז סביב זה. אוף.

  3. ואני סוחבת עם הטלפ]ון שלי עד שיפסיק למלא את הפונקציה שלשמה אני מחזיקה אותו.
    הקטע הנחמד הוא שבעבודתי יש עוד דינוזאוריות כמוני כולל אחת עם מכשיר זהה לשלי.

    • התמונה בראש הבלוג מקסימה.

      וגם לי היה שנים טלפון פשוט שאפשר רק לדבר בו, הייתי נשארת איתו בשמחה לולא אבא שלי שמטורף על חפיצים ומחליף כל פעם את הנייד שלו במשהו חדש ומודרני יותר ואת הישן מעניק לי.
      בזבוז עצום כי אני רק מדברת עם הטלפון, לא עושה שום דבר אחר וגם לא מעוניינת
      בגילי כבר מותר להיות דינוזאורית טכנולוגית.

      • התמונה של מאטיס. מאד אוהבת אותו.
        ובגילי אסור לי להיות דינוזאורית טכנולוגית אז אני משתדלת להישאר מעודכנת למרות שאני שונאת את מהירות הקידמה הטכנולוגית.

  4. אצלנו בבית הספר מנהלת בית הספר מגרשת את נותני המתנות האלה.
    אמנם זה לא ממש עוזר כי הם נעמדים במתנ"ס או בכל מקום אחר שיש שם ילדים….
    לדעתי את השיווק הארגסיבי הזה צריך לאסור בחוק.
    מה גם שזה יכול להיות אפילו מסוכן אם ילדים דוחפים זה טאת זה כדי לקבל את השטות התורנית.
    גם אנחנו לא רצים לקנות לו כל דבר (אלא אם הוא בא ומבקש ספר אז הפיתוי הוא גדול…)

    ערב נהדר!

      • מי ירים את הכפפה וינסח הצעת חוק? לא רק שטח בית הספר או מקומות התקהלות אחרים של ילשים אלא עוד 100 מ’ סביבם. ו/ או איסור על מסירת המוצרים ישירות לילד מתחת לגיל 12 ללא מבוגר?

      • מסכימה איתך שכדאי מאד שזה לא יהיה חוקי. למה להתחיל בגיל צעיר כל כך עם הצרכנות המטורפת הזאת

  5. 🙂 גוגוסים זה נהדר, וסופר גול זה קסם.. בקוגנים זה פאסה וגם נינג’אגו.. מונסונו זה תמיד טוב וגיבורי על זה של צוציקים!!!

    • לסופר גול יש לי פחות התנגדות כי בזכות ההתלהבות הוא מפתח מיומנויות. יש שם מוטוריקה עדינה הדבקה באלבום) יש שם תרגול קריאה (שמות השחקנים) ויש משא ומתן (חברים)
      בקוגנים ונינג’גו זה אכן פאסה .
      מה דעתך על הזבלונים?
      זה היה הטריגר לפוסט. איזה עסק מעצבן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s