הניתוח של נן

רגיל

נן עבר את הניתוח פוליפים בהצלחה. אני חייבת לומר שהופתעתי מהרוגע שהרגשנו כולנו סביב העניין. מהגעתנו לבית החולים ועד לחדר הניתוח אליו ליוויתי את נן עד שנרדם. רק כשיצאתי וראיתי את כל הממתינים בחרדה לתוצאות הניתוח של יקיריהם נדבקתי בדריכות ובחרדה ופרצתי בבכי. הכול עבר מהר, פרט להמתנה לניתוח שהייתה כשש שעות בצום. גם טוליו ואני צמנו כי לא היה לנו לב לאכול ליד נן . חוויה מתישה. נן מסכם את בית החולים כסוג של בית מלון. הוא הספיק לפגוש ליצנים רפואיים ולאכול גלידה כשלוש שעות לאחר שיצא מחדר הניתוח.הוא ישן המון עד ששאלתי את האחות אם זה בסדר והיא אמרה לי להעיר אותו. הערתי אותו ותוך שעה הוא הספיק לשתות כמעט בקבוק שלם של מים, ללכת לשירותים ולאכול מעדן בלי להקיא (מי גאון של אמא) ולאור זאת שוחררנו ארבע שעות לאחר הניתוח וביום שלמחרת הוא כבר קופצני כרגיל.

נן קיבל מתנות שוות ופינוקים לרוב וכיום הוא ניזון מארטיקים, גלידות, יווגורטים, שוקו וגבינה לבנה מה שגורם לו להיות תזיזיתי ומתיש מהרגיל.הרבה סוכר במערכת.

ואני כבר שכחתי את כל החרדה של לפני הניתוח אבל לאור מצבו הנוכחי (בריא כמו שור) הקדמנו ביום את השיבה לבית הספר. 

 

»

    • אני כל כך מסכימה איתך. ומצד שני יש לילד דאגות רק שלא תמיד הוא יודע להביע אותם בצורה שהמבוגר יבין. לפעמים אני מגלה את הדאגות של נן בדיעבד ולאחר זמן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s