איך מדחיקים איום קיומי?

רגיל

הכול סביבי גועש ואני מרגישה את הפחד הופך לישות סמיכה שמקיפה אותי. רשימת הישובים שמותקפים ע"י טילים  הולכת ומתארכת והדיבורים והפחד רק מלבים את תחושת חוסר האונים.

ואני מרגישה את כובד האחריות ההורית שלי: אני אמא ותפקידי להגן על הילד שלי פיזית ונפשית וכרגע אני מרגישה בעיקר את הצורך להגן עליו נפשית.

ולכן בבית שלנו לא מדברים לידו על טילים, הטלוויזיה כבויה, שומעים מוסיקה. אני מבשלת מרק עדשים וקול קטן בי אומר לי: תיהני מהשקט כל עוד הוא נמשך ואל תתני לאף גורם מידע לחדור לאותה בועה.

 

(אני לא עומדת בהחלטה לגמרי וצורכת את המידע בשקט בעצמי מול האינטנרט)

 

אבל אני יודעת שמחר נן ילך לבית הספר ויחזור עם שאלות שאהיה מוכרחה לענות עליהן.

 

אבל אני נחושה ליהנות מהשקט כל עוד אני יכולה. השקט הזה הוא זכותנו המלאה ולמעשה הוא זכות בסיסית בעיני לכל אדם.

 

 

»

  1. אם אנחנו מקבלים בתור אקסיומה שהקיום שלנו במרחב הזה תלוי רק בהפגנת הכח שלנו, ושלום לא יהיה אף פעם, אז צריך לקבל ששקט לא יהיה לנו.

    • גם אני לעולם אעדיף את האופציה של ההדברות אבל יש לי תחושה שהמצב מזמן איבד שליטה ולא בטוח שהדברות מספיקה פה.
      זה כואב ועצוב וגם אני לא מאמינה שיהיה שקט אמיתי לאורך זמן.

  2. השקט הוא פריבילגיה.
    אני שמעתי על ילדים תל אביבים שמארגנים לעצמם מורשת קרב, כלומר לוקחים את זה בטוב. אבל זה ממש תלוי באופי הילד ויותר מזה, בגיל שלו.

    • לגמרי פריוילגיה. וילדים בפרט בנים אוהבים את האקשן סביב המלחמות אבל לא חושבים יותר מדי על ההשלכות המפחידות והמעציבות שלה. סה"כ מלחמה כהגדרה היא סוג של אינסטינקט טבעי וצורך השרדותי. גם ילד נלחם על המקום שלו בחברה . רק האמצעים משתנים.
      אבל כן, עדיף שילד יתיחס למצב כאל משחק מאשר שיהיה בחרדות.

  3. מסכימה אתך שבשורות מפחידות יכולות לחכות,  בעיקר עם ילדים קטנים.  כשהוא יתחיל לשאול,  וזה יקרה מתי שהוא,  יהיה צריך להסביר לו,  אחרת הסודיות עצמה עלולה להלחיץ אותו.  נדמה לי שכשמסבירים בקיצור ובטבעיות,  ילדים קטנים מקבלים את זה בפשטות.  

    • אני נגד סודיות והסתרות. אני רק מנסה לחשוב על ההסבר הכי נכון והכי מדויק עם כמה שפחות פרטים.

  4. קראתי כאלו מחשבות גם אצל אמא של אורי.
    אני מבין את הגישה שבה לא מראים לילד שיש בעיה.
    אני מאד בעד.

    אבל ההורה, כאדם האחראי, לא צריך באמת להתעדכן (בשקט) מה המצב?
    אני גם התעלמתי מהכל (כי מה היה כל כך לעשות?) עד שזה נהייה רלוונטי לי – ועכשיו אני דרוך מאד ומקשיב לכל רחש. כי אני יודע שברגעים המכריעים אני אולי אצטרך לפעול בהתאם להוראות.

    • אני מתעדכנת מתוך דחף טבעי ומובן וגם אם לא ארצה המידע מחלחל אלי . כמובן שאת הכללים לגבי התגוננות אני משננת חזור ושנן.

      אני לא בעד ממש להסתיר מהילד אבל אני גם לא רוצה למלא אותו בפרטים מיותרים שיכניסו לו חרדה.

  5. אני מאלה שנדבקים לטלוויזיה ולא מצליחים להתנתק ממנה.
    לא מצליחה ללחוץ על הכפתור הזה שמביא את השקט המבורך.

    הצלחתי להכניס את עצמי ואת  אורי לחרדה.
    אתמול הוא בנה כיפות ברזל מלגן אצל סבא וסבתא.
    הם אמרו שזה באמת מאד מריגע אותה ומאד עוזר להם.
    הוא נרגע.
    אני לחלוטין לא.
    היום חוויתי צבע אדום בתל-אביב….

    שנדע רק שקט מבורך.

    • אני מאד מבינה את המקום שלך. גם לי יש את אותו הדחף להרגיש שליטה במצב אבל זה איום. זה מאד מחליש ופוגע במעט השגרה שנשארה.
      גם אני מייחלת לשקט.

  6. לי זה נורא קל. אין לי שום רצון לשמוע… אם כי באוטו אני עם רדיו ואומרים איפה יש אזעקות. אבל בבית, לא העליתי על דעתי 🙂
    לא שאני אטומה, מאוד מעציבה אותי המלחמה הזאת.

  7. כמה את מזכירה לי את מלחמת לבנון. הייתי אז באותו מצב. איך להגן על הילדים. על עצמי פחות פחדתי שהרי כבר השתתפתי במלחמה ובכלל אני מבוגרת ולא ככ חסרת ישע אבל הילדים איך מגינים עליהם?

    • כן, עם ילדים חווים את המלחמה אחרת והרבה יותר חרדים.ומצד שני כשהם גדולים הם מתגייסים ואז זה דאגות אחרות איומות לא פחות, כמו שכבר כתבת.
      לדעתי זה אפילו יותר קשה.
      הלוואי שישובו בשלום ושייחסך כאב לכמה שיותר משפחות.

  8. סליחה שאני מגיב כל כך באיחור. אני לא מקבל התראות על פירסום פוסטים שלך. ישרא מסננים אותי כנראה 🙂
    הבעיה שקשה לשמור אותו בתוך בועה. הוא חשוף בבתים של חברים, בגן ועוד. השאלה מה קורה כשהוא מזהה את הפער בין תפיסת המצב במקומות אחרים לבין זה הקיים אצלכם בבית.

    • ישרא אולי מסננים, אני לא.
      ועניין החשיפה למידע בהחלט נלקח בחשבון. סה"כ בינתיים הדברים מתפתחים יפה והוא לא מזהה פער. פשוט נחשף למידע בצורה מתונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s