תובנות לגבי עצמי

רגיל

לצאת להליכה זה הרבה יותר קשה מההליכה עצמה

 

אני חייבת לזכור שכשאני בדיכאון אני חייבת לעשות פעילות גופנית.היום עשיתי וזה שיפר לי מיידית את מצב הרוח. יותר מסרט טוב או ספר טוב ויותר משוקולדאו משופינג. מפתיע כמה דכדוך הוא עניין פיזי.

 

לאחרונה קיבלתי מחמאות שרזיתי בדקתי במשקל ואכן רזיתי קילו. זה כיף לרזות בלי שמרגישים או עוקבים.אולי תוצאה של ההתרוצצות המטורפת של הימים האחרונים כי פעילות גופנית מסודרת חזרתי לעשות רק היום.

 

היום VH1 בחדר הכושר זימנו לי שיר ישן של U2 ושוב הייתי מעריצה פותה שמדלגת בהנאה ושרה את המילים. ברצינות, היו לי חמישה פוסטרים שלהם, חברה לעט שגם הייתה מטורפת עליהם ובכלל היה לה טעם משובח במוסיקה והיא הייתה מכינה לי קלטות. אמנם קצת עצוב לגלות באיחור מה שבעלי לשעבר בונו הוא גמד אבל טוב מאוחר מאף פעם.

 

טוליו ואני הגענו למסקנה שאנחנו זקנים כי ערוצי הנוסטלגיה כבר שמים שירים משנות ה80 וה90 ושנינו לא הכי מתחברים למוסיקה עכשווית (חוץ מאדל שגם האחיין בן ה 4 שלי משוגע עליה ויודע את השירים שלה בעל פה).והשמחה שלי היום כששידרו רצף של שירים משנות ה 80 וה 90 רק הוכיחה את זה בגדול.

 

 

 


 

חדשות כיתה א'

 

נן הוא ילד מרושל במיוחד ממש כמוני מה שאומר שהוא הספיק לקרוע ספרים ולאבד ציוד ואני מרגישה כאילו הוא שם לי רגל במלחמתי הצודקת  בסדר. בסדר שלי כי כשחסר ציוד אני מקבלת פתק מהמורה שמבקש שנשלים את הציוד החסר כדי שהילד יוכל ללמוד. אני לווקחת את זה אישי.

 

לסדר עם נן את התיק.  משימה מורטת עצבים.

 

להפתעתי שיעורי הבית הפכו להיות מהנים עבורו והוא עומד בהם יפה והוא גם אוהב חשבון ואת זה הוא לא לקח ממני.

 

לנער את החול מהנעליים. כן, עוד שנה לסחוב את נפלאות ארגז החול.

 

נן כבר למד להגיד לרופא שלו שהוא אוהב את כיתה א' כי מעניין לו ויש להם הרבה דברים לעשות.

 

 

הבעיה היחידה שאין זמן לחברים וגם איןאחר הצהריים כי החוגים לא מסונכרנים הימים קצרים וגם השבוע קצר משום מה. הרושם שלי שאחרים נפגשים וזה מתסכל.

 

 

 

 

 

»

    • זה מאד מקל לקבל את ההודעה אבל מבאס בגלל כל ההשתדלות שלי שיהיה לו את כל מה שצריך. קשה לא להיות מושלמת.
      ובסך הכול נן מתנהל יפה.

    • בהחלט לחיי הבריאות!
      נן הולך לחוג קפוארה. הוא מאד מתקדם יחסית לקבוצת הגיל שלו ולכן הוא בקבוצה מתקדמת שיש לה שני אימונים בשבוע. הבעיה היא שהאימונים מתקיימים בבית ספר לא קרוב במיוחד לבית הספר שלו ורבע שעה אחרי שאני מצליחה לאסוף אותו מה שאומר מירוץ (וברגל!)
      יום נוסף מוקדש לסבתות של נן שבאות לבקר וכך נשארו יומיים ודווקא ביומיים האלה יש לחבקרים שלו חוגים. זה נהיה סטנדרט שני חוגים לילד בכיתה א’ וזה ממש סותם את כל השבוע.

      • זה באמת נשמע הרבה אבל קפואירה והפעילות גופנית זה סופר חשוב וצריך לשמוח שהוא אוהב ומתקדם. זה גם לא שאחרת הוא היה יורד למטה ומשחק, נכון? ילדים כבר לא עושים את זה….

      • הקפוארה טובה לו מאד וזה נפלא שהוא אוהב פעילות גופנית.וילדים לא יורדים עצמאית לשחק אבל בהחלט הולכים עם הורה לגן ציבורי. החושך הוא הבעיה כאן.

  1. הרשי לי לעודד אותך בעניין הסדר,
    כשהבן שלי היה בכיתה א’ הוא היה מפוזר בצורה איומה!
    הייתי צריכה לחדש לו את כ-ל הקלמר מדי חודש בערך,
    ולא עזר כמה שניסינו והסברנו וישבנו איתו ודיברנו עם המורה..
    והשנה, הרי זה פלא, הילד בכיתה ב’ והוא מסודר כל כך!
    כאילו הוא היה צריך שנה שלמה להבין איך הדברים עובדים כדי להתנהל כמו שצריך.
    אז אזרי כוחות וסבלנות.. יהיה בסדר.

    • זה מאד מעודד אותי. אני רואה שהזמן כבר עושה נפלאות ביחס לגישתו לבית ספר ולרצון שלו ללמוד. עכשיו אני מרגישה שיש לו הרבה יותר סקרנות וחריצות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s