לשקוע בספר

רגיל

אני נהנית לראות אנשים קוראים מסביבי.  יש קסם אמיתי בשלווה הזאת של אדם שיושב בתוך מציאות שיכולה להיות רועשת ושקוע בבועה הקטנה שלו. מראה כזה תמיד משרה עלי שלווה מצד אחד וסקרנות בלתי נסבלת לדעת מה הוא קורא. אני פיתחתי מיומנות זיהוי ספרים ע"פ הכריכות שלהם. שלומי יוסף הוא שותף להנאה שלי והוא עשה מזה בלוג.

ובניו יורק  אורית בן חיים מצלמת קוראים ברכבת התחתית

אני אוהבת את היכולת המדהימה הזאת לשקוע בתוך ספר. אני מרגישה שככל שלספר יש יותר מתחרים אצלי על תשומת לבי מחשב, בעל, ילד, משימות, עיניים עייפות וטלוויזיה  היכולת הזאת הזאת מתרחקת ממני. הגעתי למצב שהקריאה הכי טובה שלי נעשית כשאני בשירותים.

אני קוראת את הרשומה ההיא שכתבתי על קריאת ספר בשבוע ומחייכת לעצמי חיוך קצת מריר . לא סיפור הצלחה גדול, לא הפרויקט ולא הבלוג  ובכל זאת אני מקווה שאצליח להחזיק בלוג שלם רק בנושא קריאה.

אולי כי יש לי בלוג אחר שעוסק בעניינים אחרים.

ואולי כי אני רוצה משהו שימקד אותי באהבה הגדולה שנזנחה.

 

 

 

»

  1. אני כמעט לא קראתי בשנה האחרונה. ואני מאוד אוהבת ספרים. אני מאוד אוהבת את התחושה הזאת שתיארת, את הבועה של הקורא עם הספר שלו, העולם האלטרנטיבי שנוצר, הבריחה, השלווה.

    לפני כמה ימים קראת את "ויהי בוקר" של סייד קשוע ונהניתי מאוד. חלק מההנאה הייתה מהספר עצמו אבל חלק מעצם הקריאה, כי כאמור, כמעט לא קראתי כבר די הרבה זמן.
    פעם הייתי קוראת כמה ספרים במקביל. זה קרה בעיקר בתיכון. אבל גם אח"כ. אני אוהבת את התחושה של למצוא ספר טוב ולא להצליח להניח אותו עד שמסיימים. ספר שגורם לי לוותר עבורו על שינה הוא ספר מנצח בכל קנה מידה, מבחינתי.
    מה שקרה בשנה האחרונה, זה שעברתי לארה"ב והייתי עייפה ועסוקה הרבה. לפני זה הייתי בלימודים מאוד תובעניים שלא אפשרו לי להשקיע זמן רב בקריאה. ואז נכנסתי לתקופה בה קראתי בעיקר ספרי עיון וספרות מקצועית. אני נהנית מזה, כי זה גורם לי לחשוב, אבל זה לא כמו הסיפוק הרגשי שאני מקבלת מסיפורת. כבר התחלתי לחשוש שאיבדתי את היכולת ממש לשקוע בספר, להתמסר לחלוטין ולהתמיד עד הסיום, אבל "ויהי בוקר" החזיר לי את האמונה. סיימתי אותו תוך יומיים וקראתי את הפרקים האחרונים ברצף, במיטה, למרות שהייתי עייפה וידעתי שאני מקריבה לשם כך שעה שלמה של שינה חיונית. זה היה שווה לי את זה. הצלחה.

    עכשיו אני קוראת את "מעשה בטבעת". זה פשוט מה שאספתי מהמדף בבית של חברה. ההתחלה קצת קשה ואיטית, אבל נראה לי שנבנה שם סיפור אז אני מוכנה להמשיך לנסות ולראות את זה ממריא.

    אני מקווה שלא תזנחי את הבלוג הזה! אמנם יש פה רק חמישה פוסטים בינתיים, אבל אני מחבבת אותו מאוד!

    • קודם כל תודה על הפירגון. היה לי קושי להתמיד עם הבלוג וגם להחזיק אותו במקביל לבלוג האחר שלי אבל כרגע אני חדורת מוטיבציה והתגובה שלך מחזקת אותי מאד.

      מאד אהבתי את הכתיבה של סייד קשוע וקראתי גם את "ויהי בוקר" בנשימה עצורה.שמחה שהוא הספר שהחזיר לך את האמון ביכולת לשקוע בספר.
      מבחינה מקצועית אני במקום שקצת מתגעגע לחובה לקרוא ספרות מקצועית למרות שמיוזמתי כנראה שלא הייתי קוראת.כמו שאת אומרת, להפעיל את הראש.
      אני חושבת שלו הייתי חיה בארץ אחרת החסך האמיתי שלי היה לקרוא ספרים בעברית. האנגלית שלי טובה ועדיין קשה לי לראות את עצמי שוקעת בספר באנגלית.
      ספרי לי על "מעשה בטבעת".לא קראתי אותו אם כי שמעתי עליו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s