ארכיון חודשי: ספטמבר 2012

רגיל

תגידו, החמישיה הזאת עוד מעניינת מישהו? אני נוהגת לכתוב לעצמי בלי לחשוב שיש אנשים שקוראים אותי. יותר מדי דברים טובים זה יכול קצת לחזור על עצמו או לשעמם. חיוביות יתר קוראים לזה.

 

היום היה לי דיון מעניין עם שתי חברות לעבודה שהן נשים מעניינות מאד. החלפנו חוויות מטיולים שעשינו לבד וגילינו עד כמה שתינו בוטחות באנשים עד כדי טמטום ובעיקר כמה הטמטום הזה השתלם לנו כי בסופו של דבר הרווחנו מפגשים מעניינים ומקומות שלא היינו מבקרות בהן אחרת. כל כך משתלם לוותר על החשדנות המתגוננת הזאת.יצאו לנו מזה סיפורים וזכרונות.

 

בטיול שעשיתי בדרום אמריקה טיילתי גם לבד וגם עם שותפים ובטיולי לבד הכרתי הרבה יותר מקומיים. אם כי היו לי שתי שותפות שאחת מהן הייתה מתידדת סדרתית(כן, בקבוצה יש את הטיפוס המתידד הסדרתי ואת הטיפוס החשדן וכשהאחר הוא מתידד סדרתי אתה מקבל את תפקיד החשדן). זה היה לפעמים שווה ולפעמים מעיק (כשהצטרפו אנשים שלא היה לנו כיף איתם). כשטיילנו עם שותף גבר זה היה סוג של מחסום  ופחות ניסו לדבר איתנו או להתחיל איתנו (אני לא אגיד שזה רק חיסרון, הייתי אישה מאד מבוקשת בדרום אמריקה בטווח גילאים רחב 18-70 והאגו הנשי שלי היה מאד מנופח).

 

בסופו של דבר לא כייסו אותנו או עקצו אותנו אבל בתמורה הייתי חולה בכל מקום שהגעתי אליו. פה כאבה לי היד ושם שילשלתי את נשמתי ובסוף הייתי אנמית ועם קריש דם ברגל. עדיין נהניתי בטירוף אבל אני לא יכולה להגיד שהיה לי קל.

 

מעניין איך היה המצב לו הייתי מטיילת לבד היום בגיל 37. מעניין איך אני הייתי מתנהלת . פעם טוליו אמר לי שאני לא לומדת מטעויות ואני חושבת שיכול להיות שזה נכון בהקשר הזה ואתם יודעים מה, אני לא בטוחה שללמוד מטעויות זה בהכרח הדבר הנכון. המציאות משתנה ולפעמים מה שבמקום אחד נחשב טעות במקום אחר הוא הדבר הנכון לעשות. אני לא מפחדת מטעויות. זה כן.

 

 

5 דברים של היום:

1. שיחה מעניינת עם כוס קפה על ספסל ליד בריכת הנוי במכללה.

2.

3.

4.

5.

5

רגיל

היום שלי התחיל עצוב כי התבשרתי על מותה של  אמא של חברה לעבודה . מוות צפוי אבל בכל זאת כל מוות תופס אותך בהפתעה. ביום כזה קשה לכתוב חמישה דברים טובים אבל לי האובדן המחיש כמה אני שמחה שהיקרים לי חיים ובריאים.

 

1. חמותי הקדימה אותי. תכננתי להתקשר אליה אבל היא התקשרה וניהלנו שיחה נעימה ומלאה צחוקים. גיליתי שאני אוהבת לשמח אותה וכך קפצו לי לראש התכניות מה להכין לחג ומה להביא. לא קל להדביק אותי באווירת ההכנות לחג בלי שאלחץ או אתעצבן אבל משום מה הפעם זה הרים לי את מצב הרוח.

 

2. אתמול היה לי קורס שעוסק במניעת לחץ ושחיקה. המרצה הייתה מגניבה וגם החבר'ה בקורס היו נחמדים. זה היה גיוון מרענן ואולי גם אלמד משהו אז בכלל.

 

3. מסתבר שהפרויקט הזה מדבק שמחה להעביר את ההשראה שהועברה אלי גם כן.

 

4. נן הגיע למיטה שלי בבוקר חמים משינה עם לחיים רכות ומזמינות נשיקות. הילד הזה הוא שמחה.

 

5. נן יקבל ביום חמישי סוף סוף את כוננית הספרים השווה שהזמנו לו מחנות רהיטים.מה שאומר שהספרים שלו יזחרו לעמוד יפה על המדף. הקלה!

עוד חמישה

רגיל

היום הייתי מדוכדכת מאד בבוקר. הרגשתי חסרת אנרגיה ברמות קשות וגם היו לי חלומות רעים בלילה אז לא ישנתי טוב. ובדוכן הקפה חסר להם חלב מה שגרם לי להתהלך בקריז. אף אחד לא אמר שלמצוא חמישה דברים טובים זה לא יכול להיות אתגר.

 

1. בדיקה תקופתית אצל האנדוקרינולוגית שהעלתה  שאני לא מאוזנת תרופתית מה שמסביר את ההשמנה שבאה לצד פעילות גופנית וכן את העייפות. סיבה לאופטימיות זהירה שכן אם אשנה את התרופה אהיה יותר מאוזנת ומלאת שמחת חיים. בכלל יש לי אנדוקרינולוגית מקסימה ואכפתית וזו ברכה כשלעצמה.

 

2. קיבלנו משימה בית ספרית שהעיקה עלי מאד, כרטיס ברכה לילד. כל הזמן פחדתי שאשכח ותכננתי להכין כזה בעבודה אבל לא היה לי חשק ליצור ובסוף החלטתי שלא אכפת לי, אני קונה לו כרטיס וכך עשיתי. ההיתר להיות אמא פחות ממושלמת הוא מתנה שאני לא תמיד מפרגנת לעצמי.

 

3. השבוע אני נוסעת עם לי לים ובעיני זה אושר צרוף.

 

4. אני מתמידה בעניין הזה של חמישה

 

5. אני מרשה לעצמי לא לכתוב סעיף חמישי (אפשרי רק פעם אחת להשתמש בזה)

 

 

החמישיה של היום

רגיל

אני חייבת לציין שלכתוב כל יום חמישה דברים טובים זו משימה קשה משחשבתי. אתמול למשל היה יום שבו לא הרגשתי מלאת חיים ומרוצה מעצמי ובעיקר התחשק לי להיות עם עצמי. יש לי לאחרונה יותר ימים כאלה. יש בהם סוג של מרד כזה בחובותי כלפי אחרים וכלפי עצמי. אני משתדלת לנטרל את רגשות האשמה שאני מרגישה אחרי ימים לא כל כך מוצלחים ומדכדכים משהו.

 בכל מקרה אני בכל זאת רוצה להתמיד במסגרת שכפיתי על עצמי ולכתוב פה בבלוג חמישה דברים טובים מדי יום.

 1. אני מגלה בעצמי שוב את השחקנית היום בבריכה שעשעתי את טוליו בחיקוי של הוד מעלתה מ "פנקס הקטן". יש לי הרבה יותר הומור ממה שאני חושבת וזה כיף לגלות את הצד הקליל בי.

 2.  אני כרגיל מגלה שאני ממש אלופה בלהכין כבד עוף. הפעם הכנתי אותו עם התאנים שקניתי בשוק (שהיו לא משהו) והמון בצל ויצא טעים. חבל שאני מנועה מלעשות את זה בתדירות גבוהה כי נן לא אוהב כבד וטוליו נמנע בגלל הכולסטרול.

3. הייתה לנו הברקה להגיע לבריכה ממש מוקדם וזה היה נהדר לקבל את כל המרחב הזה לנו. וגם את אחה"צ למנוחת שבת עצלה. צירוף מילים נפלא בעיני -מנוחת שבת עצלה.

4. ממש אהבתי את המוסף עם תמונות הילדות של כותבים שונים. מילא את הפונקציה הנפלאה של בידור+מחשבה+מציצנות.

5. הקינוח של היום היה מאד משמח, חתכתי מנגו ופסיפלורות והוספתי תמרים. כמה שמחה השוק הזה מביא.

 

 

נראה לי שתמיד יהיו לי ברשימת הדברים המשמחים גם דברים קולינריים.

 

 

5 דברים טובים

רגיל

1. מפגש עם חברה שלא ראיתי הרבה זמן. קבענו להיפגש בטופולינו בשוק מחנה יהודה אבל הם עדיין לא פתחו אז הלכנו לאגס . מסעדה צמחונית. היה נחמד ושקט לשבת שם ולהתעדכן בקורותינו.

2. הייתי בשוק . בשוק אני נושמת מחדש. ומראש הכנתי לי תיק בד ענק לקניות . מצאתי שם הרבה דברים מלהיבים. קניתי רימונים, תמרים, פסיפלורות,ליים,קינואה, בטטות קטנות וחמודות,תאנים ומנגו (נן מת על מנגו ) וג'עלה (המוכר נתן לי לטעום והתעלפתי מהטעם) ושוקולד קוט דור עם עוגיות תבלינים הולנדיות שנקראות ספקולאס. . תיק הבד הענקי (תיק fnac מספרד) לא עמד בעומס ונקרע, מזל שזה היה ליד חנות תיקים (!!!). קניתי שני סלי שוק צבעוניים שמתקפלים ונכנסים לתוך תיק זעיר. אחר כך הצטערתי שלא קניתי עוד מהם כמתנות כי זה היה מדליק.

את הקניות הצבתי ליד אישה שמאד התעניינה בתיק הפנאק שלי עד שאמרתי לה שהוא קרוע. היא למעשה הייתה קבצנית מתוחכמת שקישקשה הרבה והחמיאה לי על הסלים היפים שקניתי ובסופו של דבר היא רצתה כסף לסנדוויץ. נתתי לה עשרה שקלים. בכל זאת היא שמרה לי על הקניות וגם שיעשעה אותי.

3. עם הקניות נסחבתי כדי לחפש לנן עגלה לילקוט. דבר ששניה אחרי פתיחת הלימודים הפך להיות נדיר . על הדרך קניתי את "הזכות לכתוב" של ג'וליה קמרון בחנות לספרים משומשים. (שווה!) עגלה לא מצאתי בסביבה. והופתעתי מאד שבחנות הסמוכה למוניות השירות דווקא מצאתי את העגלה. נן היה מאושר בטירוף.

4. אחרי הקפוארה אכלנו שלושתנו גלידה (טוב, נן אכל את הארטיק המגעיל של Angry Birds בגלל הבובה) ונן פגש חברה שנשארה עוד שנה בגן. הם שיחקו יחד בפארק והיא השאילה לו את הקורקינט שלה.

5. טוליו ואני צפינו בנן בקפוארה וחוץ מהמשחק האחרון שזו קטנותו הייתה חיסרון הוא הצליח לא רע בכלל. הבחורון התבאס מהמשחק ולכן לא כל כך רוצה להמשיך בקבוצה המתקדמת(אם כי ההתנגדות שלו הייתה רפה) . טוליו ואני חושבים שהקבוצה טובה לו מה גם שיש עוד ילדים נמוכים או צעירים. הקבוצה הזאת ממש תקדם אותו ולדעתנו שווה לעבור את חבלי הלידה של ההתחלה. בכל מקרה הייתי רוצה לדבר קצת עם המורה על העניין ולשמוע גם את דעתו.

אני יודעת שזה נשמע קצת הישגי מדי (טוליו יגיד רוסי מדי) אבל לדעתי מבוגר לפעמים רואה את התמונה הגדולה וילד רואה קושי רגעי ולכן המבוגר הוא שמחליט את ההחלטות. שני שיעורים זה לא מספיק כדי להחליט מסתבר

למה זה דבר טוב? כנראה כי אני מרגישה בטוחה בהחלטה שלנו.

5 דברים של אתמול

רגיל

כן, לא הצלחתי לכתוב אתמול. היה יום קצת אינטנסיבי

 

1. אמא וסבתא באו לבקר אותנו וכרגיל אנחנו נהנים מהאהבה שלהן. לא מובן מאליו בכלל.

 

2. סומאק בסלט

 

3. הצלחתי להתגבר על ערימת כלים מפלצתית  ביותר שהייתה בכיור. תחושה של הישג.

 

4. נדודי שינה הובילו אותי לקרוא את הספר של דן אריאלי "לא רציונלי אבל לא נורא" שחוקר כלכלה התנהגותית.מדובר באדם מרתק שמשלב את חייו האישיים במחקר שלו המתייחס בעיקר לחוסר הרציונליות בה אנשים  מקבלים החלטות. הוא יודע לשים את האצבע על החלקים המגוחכים בנפש האדם עם הרבה חמלה והרגשתי שלמדתי מהספר הרבה על עצמי ועל הסיבות לכך שיש דבריםש אני לא עושה נכון בחיי. יש בזה הקלה לקבל את קצה החוט הזה של מה אני רוצה מעצמי ומה אני רוצה מהעבודה שלי ומהסביבה שלי.

ממליצה על הטורים שלו בכלכליסט

ועל ההרצאות שלו ב TED

 

5. הצלחתי לישון במונית שירות לשם שינוי וזה ממש עשה לי טוב.

 

 

עוד חמישה דברים טובים

רגיל

1. תחושה של הספק. הגעתי קצת מוקדם הביתה והרגשתי שיש לי אחה"צ מאוורר.

2. מרגישה שאני מצליחה לעמוד בשאיפות שלי להטמיע הרגלי התארגנות טובים ולעבוד עם נן על העניין כמו שצריך. אני שמחה על כך כי אחד הדברים שהכי פחדתי מהם היה נושא ההתארגנות היומיומית לבי"הס.

3. הלכנו היום לבריכה. היה קצר אבל משמח שהספקנו גם את זה. שמחה על המנוי מאד מאד.

4. נפטרתי בקלות מפתיעה מכמה מכשולים בירוקרטיים. משמח לדעת שלא אצטרך להתעסק בזה יותר.

5. קוראת במקביל את כנרת רוזנבלום שמפרגנת רומנטיקה מסובכת  באורבייטו ואת גיא עד והבאר שבעים שלה שמצליחה לגעת בלב.

 

6. הגמר של כוכב נולד. איטן היה בין היחידים שנשארו שממש יסקרן אותי מה יעשה בעתיד. חוץ מזה העונה הזאת של כוכב נולד לא ממש מזיזה לי אז מצד אחד טוב שהיא נגמרת וטוב שאיטן בגמר.

 

כן, שישה דברים כי לא החלטתי מה באמת מהותי ומי קבע שדווקא חמישה וכו' וכו'.

 

העיקר שאני עומדת באתגר שהצבתי לעציי למצוא חמישה דברים טובים ביום.

 

 

חמישה דברים טובים

רגיל

1. הצלחנו להגיע לחוג קפוארה בזמן. מסתבר שזו קבוצה מתקדמת מאד של ילדים שרובם בכיתה ג' אבל נן עמד בזה בכבוד וגם התגבר על החששות הראשוניים ועל תחושת הבדידות.

2. היום נן סיפר לי על דברים שקרו לו בביה"ס אמנם דברים רעים (הוא שכח את המרקר מה שנתפס אצלו כטרגדיה) אבל סיפר.

3. שלחתי את טוליו לאסיפת הורים . בשבילי זה סוג של שחרור שליטה והאצלת סמכויות כי בדרך כלל ענייני ביה"ס זה אני. הגעתי למסקנה שהוא צריך להיות שותף יותר פעיל. הוא הסכים בלי תלונות. רק חבל שהאסיפה מחר ושלחתי אותו היום. בלבול של תחילת השנה.

4. היה יום מתיש ומאתגר וסיימנו אותו בסושי לנו ופיצה לנן. זה היה סיום נחמד.

5.בעבודה היה נחמד. הצלחתי להביע את הצרכים של המקום שלי בצורה שלא תעורר התנגדות וזה קצת הבהיר לי יותר טוב את הדרך בה אצטרך להתנהל בעתיד.

 

 

יום מאתגר אבל שווה.

 

 

ובאגף הקולינרי גיליתי שוקולד מריר 70% עם מלח ים. הוא היה במבצע אז קניתי מהסקרנות והוא פשוט מעולה.

ובעבודה אחת הקולגות הביאה מרקחת תאנים מעלפת שהיא הכינה בעצמה. היא תמיד אלופה בכל מה שקשור לבישול ואפיה וגם במרקחות.

 

 

 

 

 

פרויקט החודש

רגיל

היום היה יום מגעיל בעיקר באינטנסיביות שלו ובתחושה שלא נשארה לי דקה לעצמי. ודווקא  מתוך תחושה המגעילה והמדכדכת שלי אני רוצה לעשות פרויקט חודשי ולכתוב כל יום חמישה דברים טובים שקרו לי. הם יכולים להיות דברים ממש קטנים והם יכולים להיות דברים גדולים.זה סוג של אימון להסתכל על הטוב בחיים כי לאחרונה אני שלילית על סף מרירות ואני לא אוהבת את עצמי ככה.

 אז הנה מתחילים:

 

1. צבעו לי את השולחנות בעבודה ועכשיו הרבה יותר נעים לי בעיניים.

2. היה לי טרמפ הביתה מה שחסך הטלטלות רצינית.

3. נן עשה את שיעורי הבית בצהרון וגם בא אליו חבר מה שגורם לי לסמן וי בכמה סעיפי תפקוד אימהי.

4. משקפי השמש החדשים שלי שממש הקלו עלי בנסיעה הבוקר.

5. פרויקט דילול הספרים בעבודה שגורם לי להסתכל באור חדש עיל המקום בו אני עובדת. משהו זז סוף סוף והוא זז כי אני מניעה אותו.