יום כיפור

רגיל

יש דברים שלא משתנים. כל שנה אני מרגישה אי שקט סביב היום הזה. אולי כי עוד לא מצאתי את החיבור הנכון לי ליום הזה. קשה לי עם נשגבות יתר וקשות לי מחשבות על הגורלות הנחרצים.

 

ובכל זאת יש משהו יפה בהנחת היסוד שכולנו טועים וכולנו פוגעים, לפעמים בלי לשים לב בכלל, לפעמים קשה לנו להודות שאנחנו לא היינו בסדר ולפעמים אנחנו לא יודעים איך לרדת מהעץ שטיפסנו עליו. אני אוהבת תפיסות שלוקחות בחשבון את האדם כיצור אנושי לא מושלם.

 

אני יכולה לבקש סליחה על הטעויות שלי מתוך כוונה אמיתית להיות טובה יותר כלפי כולם וכלפי עצמי.

 

אולי דווקא כאן יש מקום להחלטות לשפר דברים באופי שלי.

 

אני רוצה להיות פחות שיפוטית. השיפוטיות שלי היא בעיקר כלפי עצמי כי אני כמעט מפחדת לשפוט אחרים אבל השיפוטיות שלי כלפי עצמי היא גם כלפי הקרובים אלי שברמה מסוימת מייצגים אותי . במילים אחרות לזכור שלטעות זה אנושי ושאם לא מנסים לא טועים

 

אני רוצה להפוך את השיפוטיות שלי לכוח מניע שיתן לי דחיפה כי אני באמת זקוקה לדחיפה. אני לא מממשת את עצמי ואי המימוש הזה מתחיל לכאוב.

 

אני רוצה להיות יותר קלילה. אני לוקחת דברים פשוטים למדי בכובד ראש מוגזם.אני רוצה להיות אמא קלילה יותר.

 

אני רוצה להעשיר את עצמי בלמידה, בקריאה, בהיחשפות לתרבות. אני מרגישה לפעמים כמו עלי באבה במערת השודדים מוקפת באוצרות עד כדי קושי לבחור.

 

 

אני רוצה שיהיה לי כוח פיסי ולא להיות עייפה כל הזמן. לאחרונה אני עייפה מדי.

 

אני רוצה לאהוב טוב יותר, ולתת מעצמי יותר, וליזום יותר.

 

כל אלה הם דברים שאני יכולה להשיג.

 

אני מאחלת לכם יום כיפור טוב שנותן שקט ומקום להירהורים ולבחינה מחודשת של החיים. לגבי אלוהים אני לא סגורה מה עמדתי כלפיו אבל נוח לי לדעת שיש תחום רחוק ממני ודברים ושהם אינם בשליטתי. אני רגילה לקרוא לו אלוהים ואני בוחרת לראות אותו כמשהו טוב שממסגר את החיים שלנו ומציב לנו גבולות איפה שצריך. אני לא מאמינה שיש לו עניין בלחפש אנשים שבולסים ביום כיפור.

 


 

נתקלתי אצלה   בתפילה חדשה שלא הכרתי שעוררה אצלי חיבור מידי. בבתי הכנסת נהוג להגיד תפילת "יזכור" אותה אומרים אנשים שנפטרו להם קרובי משפחה ממדרגה ראשונה. מי שהתמזל מזלם יוצאים בתפילה זו כנראה כדי לא  לעורר עין רעה. בבית הכנסת של הכותבת עשו מנהג שגם אלה שהוריהם חיים נשארים ומתפללים   תפילה לשלום המשפחה ובה מודים על כך שהוריהם בחיים ומבקשים עבורם שנים רבות וטובות וכוחות להיות בנים טובים ולסייע להם כשיזדקקו לכך.

 

וזה כל כך חשוב ונכון להודות על הקיים ולבקש טוב עבור ההורים ובעיקר לא לראות את החיים כמובנים מאליהם.

 

אני הרגשתי לתפילה זו חיבור מיידי וגם אמרתי אותה בלבי.

 

»

  1. הגדרת כאן בדייקנות הרבה דברים שאני מסכימה אתם  –  למשל בכל הנוגע לאי-שקט שהיום הזה מעורר ולתפיסה שלך את אלוהים ואת דרישותיו מבני אדם ביום הכיפורים.

    יום כיפורים טוב ורגוע גם לך.

    • ועדיין אני לא מבינה את אי השקט שלי כי את הבחירות שלי עשיתי והן לא פוגעות באף אחד. כך או כך אני מרגישה הקלה אחרי יום כיפור.

    • אני באמת צריכה לזכור את זה שמדובר בתהליך. יש לי את הנטיה לרצות ישר שינויים גדולים, דבר שאינו סביר.

  2. איכשהו הפכת את יום כיפור ליום איחולים עצמיים – טוויסט מעניין
    אני מתחברת ליום הזה בעיקר מהכיוון של "הפסקה במירוץ" ועיסוק בכל מה שמשרה שלווה.

  3. מאחלת לך דחיפה להגשמת המשאלות שלך והמון מקומות של קבלה. יפה העניין של התפילה אבל כמו רב ערוצית אני כל כך שמחה על היום השקט הזה, שאין לי שום מחשבות על אלוהים.

    • גם חיבור לעצמך הוא חשוב מאד, לא פחות מחיבור לאלוהים.
      מאחלת לך גם שתמשיכי את המסע הנפלא שלך. אני רואה שהוא מביא אותך למקומות נפלאים. אלופה!

  4. יפה ומרגש בעיניי המנהג שהזכרת בו אנשים נשארים במהלך ה"יזכור" כדי להתפלל על הוריהם. מסכימה איתך כמה חשוב להודות על הטוב ולא לקבל אותו כמובן מאליו.

  5. אני מאחל לך בהצלחה בהחלטות שקיבלת לעצמך.

    תרשי לי להציע לך הסבר.
    כילד דתי תמיד הרגשתי פחד לפני שבא צום. כי אז נותנים לך את התחושה שלא תוכל לאכול 25 שעות ולא משנה מה יקרה. וזה מפחיד אותך. זה מטיל בך אימה מטורפת למשך כל ימי חייך. לא משנה כמה תתכחש לזה ותגיד שהיום הוא משהו אחר – הוא יום מפחיד. אולי לזה התכוונו הקדמוניים כאשר הם ייסדו את היום הזה. שתרגיש לא בנח, שתרגיש לא נעים…
    אגב, כל יום שיש בו איסור מסוים (נניח, אפילו שבת) מפחיד אותך כילד ומכניס אותך ללחץ מטורף (אתה גם מפחד שתעבור על האיסור ותענש).

    אגב, אני חושב שכילד אתה מפחד עוד מהרגע שבו אומרים לך שתצטרך לצום יום אחד, אפילו אם עכשיו אתה לא צם. זה ממלא אותך ביראה ופחד מטורף. אתה לא רוצה לחשוב על האפשרות. כמו שקראתי פה, לאחרונה.
    ככה, בעצם, היהדות מקנה ליום הכי חשוב בשנה מבחינתה תדמית של יום מפחיד, איום…

    • תודה, בני.

      צמת כילד צום מלא? נשמע לי מאד בעייתי.אני לא זוכרת את הצום עצמו כאימה מטורפת. יש אפילו משהו מעניין ביציאה מאיזור הנוחות שלך ליום אחד.
      יום כיפור נחשב יום מפחיד כי האמונה אומרת שבו נחרצים גורלות לשנה הבאה. תזכורת לזה שאנו מאד מוגבלים בשליטה בגורלינו.
      יש בידיעה הזאת משהו מפחיד אבל גם מנחם. קשה להיות אחראי לכל היבט בחייך באופן מוחלט.

      • השאלה לא עלתה אצל נן. הוא יודע שהסבים שלו צמים ושאנחנו לא ומבחינתינו וגם מבחינתו  אין בעיה עם זה והוא יוכל לבחור כשיגדל. ברור לו שילדים לא צמים.

  6. אני עם קורדליה .

    זה שהגדרת לך מטרות , זה נפלא  וזו כבר חצי דרך לקראת העשיה .

    את עייפה עכשיו , אז תנוחי , את הרי יודעת שהגוף מכין את עצמו לחורף .

    אני מאחלת לך בריאות .
    כמה ברכות לשמש  כל יום יכולות להסב אושר  לריאות וללב שלך .

     

    • ברכות השמש זה אכן דבר נהדר. אני מאד זוכרת לטובה את היוגה ורוצה לחזור לזה.
      ותודה על איחולי הבריאות.למעשה כשבריאים לגמרי הכול הולך טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s