סוגי הורות שונים

רגיל

היום חיפשתי שקט בחדר הכושר. מקום משונה לחפש בו שקט אבל מרוב שחיפשתי שקט הלכתי כמעט שעתיים על ההליכון רק כי היו כמה תכניות עיצוב ושיפור חיים שהחזיקו אותי עליו. אומר זאת כך: למעצבים שהיו בתכנית היהטעם מזעזע. פוחלץ של צבי על קיר, באמת!

 

אחר כך הלכנו לבריכה עם נן , עניין כמעט שגרתי אצלנו לאחרונה. היה נחמד בעיקר כי ילד שפגשנו שם החליט להתידד עם נן. הילד היה נחמד אם כי קצת נודניק ואמו שחתה אי שם בשלווה.

הדהים אותי לראות ילד בן שבע שמתרוצץ חופשי בבריכה ללא השגחת מבוגר. אמא שלו ממש לא נראתה מודאגת גם כשנעלם משדה הראייה שלה והוא

התנהל בביטחון ולא הייתה לו בעיה להתחבר או להיעזר בנו אבל מצד שני כשנכנס לו חול לעיניים והאו בכה  אמא שלו לא התרגשה ושאלה אותו בקול רגוע מה קרה אבל לא נגשה אליו ואמרה לו לצלול בבריכה כדי להוציא את החול. אני יודעת שלו אני הייתי במקומה הייתי אפילו נלחצת קצת מהבכי. ניגשתי אליו כדי לעזור לו לשטוף את העיניים במקלחת. במקרה הזה עזרתי התקבלה בברכה.

 

הרגשתי בשלב מסוים שאני בגלל הדפוס האימהי שאני רגילה לו דואגת יותר לילד הזר מאשר לילד שלי. אני תמיד למרבה הצער הרבה יותר סבלנית ונחמדה לילדי זרים. זה קצת נתן לי דחיפה להיות יותר סבלנית לנן שלי כי הבנתי את האבסורד.

 

ואני תוהה לגבי אותה אמא, אולי היא נוהגת יותר נכון ממני בכך שהיא סומכת על הילד שלה שיתנהל לבדו. הרי לילד באמת לא קרה כלום והוא היה עצמאי. ומצד שני אני לא מסוגלת להגיע לרמה כזאת של ביטחון. לא הייתי מרגישה חופשיה כמוה לשחות במסלול אחר כשהילד שלי ללא השגחה. הייתי מרגישה כל הזמן לחץ ופחד שיקרה לו משהו.אני חייבת להגיד שממש פחדתי על הילד הזה למרות שהוא הסתדר מצוין. האם באופן לא מודע היא העבירה אלי זמנית את האחריות על הילד שלה כשהיא ראתה שאני לוקחת אותה? (בדברים קטנים בהם הגדלתי ראש כמו ששטפתי לו את העיניים במקלחת ושאמרתי לאמא איפה הילד שלה משחק כשחיפשה אותו).

 

כנראה האמת היא אי שם באמצע. צד שני שמחתי שבעקבות הילד הזה נן הרגיש פחות צורך להיות צמוד אלינו והוא הרגיש חופשי לשחק איתו רחוק מעינינו. כי אני מרגישה שאצל נן חסר לו ביטחון עצמי להתרחק מאיתנו קצת. אולי זה היה סוג של תרגיל בלשחרר, לראות אלטרנטיבות הוריות.

 

 

 

 

 

 

 

»

  1. אני אמנם מתחברת יותר לסוג ההורות הבוטח אבל אין לי ספק שאת אמא מצויינת כמו שאת. ומה שצריך לקחת מהסיפור הזה הוא שאת לוקחת אחראיות ואת מגוננת ואלו תכונות אימהיות נהדרות. לא תמיד צריך להסתכל איפה אחרים יותר טובים מאיתנו. אני בטוחה שגם אמרת לעצמך "שיו איזו אמא חסרת אחראיות" וזו אמירה לגיטימית כי את יודעת להיות אמא אחראית וזה אחלה! הבנת את זה?!

    • הצד השיפוטי שלי אכן שפט קצת את אותה אמא שלטעמי שחררה יותר מדי אבל זה גם עורר אצלי מחשבה.והרגשתי לא הוגנת ששפטתי אותה.
      זה לא רע בעיני לבדוק את עצמי ואיפה אני יכולה להשתפר.אני אמא טובה דיה ובשבילי חלק מהעניין זה כל הזמן ללמוד ולראות איפה נכון לעשות דברים אחרת ממה שאני רגילה לעשות. ניסיתי לראות באופן נקי את שני סוגי ההורות כי אני מאמינה שמעבר לשיפוטיות אפשר ללמוד מכל אחד.ואם אני רק שופטת אני מפספסת משהו.

  2. תפס אותי חזק המשפט הראשון..
    חיפשתי שקט בחדר כושר….
    הלוואי עלי.

    כן גם אני רואה עד כמה אורי הוא יותר תלותי מילדים אחרים,
    היום לדוגמה הוא החליט להכין לעצמו פרוסת לחם עם גבינה-
    דבר של מה בכך, אני הייתי בהלם מזה שהוא עושה לבד…

    שיהיה יופי של שבוע!

    • נפעמת מהקטע של הפרוסה עם הגבינה. נן עוד לא עושה את זה.
      וחדר הכושר זה דבר נפלא. בחצי שעה הראשונה אני מתענה אבל אחר כך אני ממש לא רוצה לרדת מההליכון.
      אתמול אפילו שחיתי אח"כ.
      שבוע קצר ומקסים וגמר חתימה טובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s