אתמול ביקרתי בשוק כדי לקנות ערימות ממתקים למסיבת יום ההולדת של נן. כמובן שלא קניתי רק ממתקים ובין הרכישות הכה מוצלחות שלי קניתי דובדבנים. המון דובדבנים.
המוכר היה חביב מאד ובעל קול אדיר ואני אמרתי לו שעם קול כזה הוא יגיע רחוק ואז הוא הזמין אותי לעמוד לצידו ולצעוק.
ואני צעקתי כמו מטורפת וזה היה הכי כיף בעולם.
אז הגעתי עם כמות מטורפת של דובדבנים וגיליתי שחלק לא רקובים אבל מאד מאד רכים.
הלילה לא הצלחתי להירדם ואז נזכרתי במתכון שראיתי פעם. באופן מפתיע היו לי את כל המצרכים בבית אז מצאתי את עצמי באחת בלילה מכינה שלגוני דובדבנים עם שמנת חמוצה ושמנת מתוקה.
לחתוך דובדבנים לערבב עם השמנות סוכר ותמצית וניל ולחכות. היום כבר נן אמר לי שזה יותר טעים משלגון ANGRY BIRDS אבל פחות מגניב .
גם יותר טעים זה משהו.המקור יותר דיאטתי אבל הייתי צריכה להשתמש בשמנות שנשארו משבועות.
לאחרונה היה לי חשק מטורף לבמיה בעקבות הפוסט של מיכל וקסמן. רק שמסתבר שעונת הבמיה רק החלה וקשה עד בלתי אפשרי למצוא במיה בחנויות. החשק שלי לבמיה עשה לסבתי חשק לבמיה וכך סבי הלך לשוק ומצא בדרך לא דרך במיה קפואה. אריזה לי ואריזה לה.
עשיתי את המתכון המאד פשוט של במיה צלויה עם עגבניות שרי חתוכות ואנשובי ויצא טעים מאד רק שגיליתי שמה שהכי טעים שם אלה העגבניות הצלויות. זה הוציא מהן מתיקות יוצאת דופן. זה אל אומר שאם לא אתקל בבמיה לא אקנה אבל למען האמת לעגבניות יש יותר סיכוי להיאכל.
עוד תופעה ששמתי לב אליה והיא שכולם סביב עושים דיאטה ומרזים בטירוף וגם אם לא עושים ממש דיאטה מתעסקים בזה בלי סוף. זה גורם לי להרגיש "שמנמנה -לא בסדר". וכן, מותר להגיד את זה קנאה. זה שהם קורעים את התחת כדי להגיע לתוצאות זה עניין אחר. זה שהם מוותרים על המון דברים שאני לא מוותרת עליהם כמו למשל על זללנות ספונטנית זה עניין אחר.
ואני לא סגורה על מה אני רוצה. לא רוצה להשמין עוד ובהחלט אשמח אם חלק מבגדי יהיו פחות צמודים עלי אבל גם לא רוצה לוותר על החירות לבלוס. וכל מסגרת הרזיה כלשהי (בסדר: הקניית הרגלים בריאים) תדרוש ממני ויתור על החירות הזאת.
מצד שני אני מוכנה למאמצים גופניים (עליתי היום שש קומות ברגל כי ויתרתי על מעלית) לגבי הליכות יזומות זה עניין קצת כאוב כי העייפות מנצחת אותי בינתיים וגם שתיית ליטר וחצי מים ביום זה משהו שאני למרבה הצער עוד לא עומדת בו.
נראה
myreaderlife 
אני איתך בענייני הדיאטות.
בדיוק היום כשהתענתי על מכשיר הריצה בחדר הכושר, הזכרתי לעצמי שלהפסיק לבלוס, לשתות ולעשן לא בא בחשבון, אז לפחות שאשרוף קצת קלוריות.
אני לא הגעתי לדרגת חדר כושר 🙂
אבל כן, לזוז זה טוב.
יוו עשית לי חשק לשוק.
ועוד דובדבנים אז בכלל….
אנחנו חוגגים לאורי עם החברים מהגן ביום חמישי,
וזה אחרי היומהולדת בגן, ולפני היומהולדת עם המשפחה,
(ומי אמר ש… יומהולדת יש רק פעם בשנה רק פעם רק פעם….)
ערב נפלא!
איזה קטע, גם אנחנו חוגגים ביום חמישי. המסיבה למשפחה תהיה אי שם באוגוסט (אם בלל, לא בטוחה שיש לי כוח) בגן חגגו לנן בספטמבר הקודם אז אני מניחה שאת יום הולדתו השישי יחגגו לו בכיתה א’.
יום נפלא!
מתי בעצם יומההולדת שלו???
הוא חוגג שש נכון??
שיהיה לו יומהולדת שמח,
ואת תהני מהאירוע.
חיבוק!
הוא אכן יהיה בן 6. נן נולד באמצע אוגוסט אבל זה חודש שכמעט אפשר למחוק מלוח השנה כ אין עם מי לדבר ולכן הקדמתי לו.
תודה, נראה לי שאהיה עסוקה וטרודה מכדי ליהנות. אני פורטת את המשימות לפרטי פרטים ומחלקת אותן על פני הימים ובכל זאת זה מלחיץ אימים.
גם אני…..
ועכשיו אני חייבת לקום מהמחשב להכין עוגה……
(הפעם בלי בצק סוכר.)
יומהולדת שמח המון המון טוב.
יש מתכון מעולה ומגניב לרוטב עגבניות מעגבניות צלויות בבלוג "דברים בעלמה" ניסיתי לפני כמה זמן והייתי מרוצה מאוד מאוד. ממליצה בחום.
אני אחפש, תודה. אני מאד אוהבת את "דברים בעלמה" אם כי לא יצא לי כל כך לבשל עם מתכונים משם.
אין כמו ללכת לשוק. תענוג צרוף 🙂
מסכימה!!!
איזה כיף לצרוח בשוק. לא כמו בשוק.
במיה, גיליתי שהבמיה הכי טעימה היא זו שנמצאת בקופסאות שימורים במיץ עגבניות.
לא כולם בדיאטה. אני לא. אף פעם לא הייתי. כשהייתי צעירה לא הייתי צריכה עכשיו אין לי כוח לזה.
וואו, לא חשבתי על הכיוון של שימורים. אני אחפש
וממה שראיתי את ממש לא צריכה דיאטה. את נראית מצויין אבל אני יודעת שזה סובייקטיבי.
וואו תודה על המחמאה
אני איתך בעניין הדיאטות, זה לא שאני שמנה רק שהייתי שמחה להיות קצת יותר רזה, כמו שהייתי ואני עדיין, בראש.. אבל כבר מזמן לא בגוף… אבל החירות לבלוס כל כך נעימה ומוחקת כל מה שעומד מולה:-)
אני כבר לא יודעת איך להגדיר את עצמי אבל אני במשקל שיא שלי ומעולם לא הייתי רזה ומצד שני זה נתפס אצלי כעוד ניג’וס בשגרה העמוסה ולכן קשה לי לקחת את עניין ההרזיה ברצינות.
אמרו את זה כבר לפני: את הכי יפה כשנח לך:-)
מתחברת מאד למשפט הזה 🙂
לא מדובר רק ביופי או אסתטיקה, מדובר בעיקר בבריאות וזאת הסיבה העיקרית למה צריך לאכול נכון. כן, זה קשה, אבל להיות חולה זה הרבה יותר גרוע.
צודקת שבסופו של דבר העניין הבריאותי הוא הכי משמעותי.
ויקירתי אם יצאתי קנאית בפוסט אז זו ממש לא הייתה הכוונה. אני מפרגנת לך בטירוף ויודעת כמה זה לא פשוט.