דברים שלמדתי מהמדורה של נן

רגיל

1. ילדים מפעילים את עצמם. ברגע שיש כמה ילדים הם מתחילים לחשוב מה מעניין בסביבה ומוצאים תעסוקה גם בסביבה שלנו המבוגרים נראית משמימה.

וכך ארבעה ילדים הרימו אבנים כדי ליצור מעגל בשביל המדורה ועוד כמה ילדים השחילו (וזללו) מרשמלו על שיפוד  ואחר כך הם היו עסוקים בלהתרוצץ ולחפש עוד קצת קרשים למדורה.

 

2. יש אנשים שפשוט טובים בלארגן אירועי מדורה כאלה. יש גברים שזה בDNA שלהם (סליחה על האפליה המגדרית הבוטה אבל הנשים היו על האוכל והגברים על האש). הם ידעו בדיוק איך לסדר את הקרשים וידעו בדיוק מה לבקש מכל אחד להביא (חוץ ממלח לתפודים את זה כולם שכחו) וכמובן הייתה אמא שהכינה המון בצק כדי שהילדים יוכלו להכין פיתות לסאג' (כן, היה מי שהביא סאג') והייהת אמא אחרת שהכינה פיתות דקיקות במיוחד.

 

3. יש אנשים שלא טובים לארגן אלא בלעשות מה שאומרים להם. כל מי שביקשו ממנו לחמניות (להלן קבוצת הלחמניות) הביא לחמניות פושטיות בשקית של 6 ונחשו מי הביאה שקית גדולה של לחמניות טריות מהמכולת (10 במספר?). מיותר לציין שנתקענו עם הרבה לחמניות מיותרות.

 

4. הסבון ג'ל לידיים זכה לראשונה לשימוש (קניתי אותו בתקופה שכולם חששו משפעת החזירים , שתבינו כמה הוא ישן)

 

5. כמה שמרשמלו שרוף נראה מפתה ואכן טעים מאד, לא לאכול אותו אחרי שהתקרר כי אז הוא נדבק לשיער.

 

6. ילדים בגיל שש עדיין לא עושים "כיבוי צופי " למדורה. את הפיפי שלהם הם מעדיפים לעשות בדרך לאוטו.

 

7. עדיין מבכה את התפודים שנזנחו בין הגחלים (והחול ששפכו עליהם). תפודי מדורה זה אחד מהדברים הכי טעימים שיש בעיני אבל התפדחתי לשלוף אותם לפני שיהיה מאוחר מדי.

 

8. ולאמא המתוקתקת שהגיעה מאופרת ולבושה יפה (כהרגלה) למדורה ונשארה כזאת גם בסוף המדורה לאחר שכולנו ויתרנו על מעט הפאסון שהגענו איתו. איך את עושה את זה? מאיזה כוכב הגעת, נבלה!

 

9. כל המידע על קייטנות וחוגים לשנה הבאה מתרכז בשיחות האגביות בין האימהות תוך כדי שהן חותכות לחמניות ותוחבות אליהן נקניקיות.דילים נסגרים בין אימהות לילדי יום הולדת וכן מפגשי אחר הצהריים, חוגים וכו'.כמו כן עוברים הרבה סיפורי גבורה מסמרי שיער על בעלים בחו"ל ובמילואים שכמובן שלי אין הרבה מה לתרום לסיפורים אלה כי אני מתבכיינת כשבעלי מגרד שבוע בחו"ל. שם מדובר על מספר שבועות עד חודש ובתקופות הכי מזוויעות בשנה.

 

10. ומה האבות עושים? יפה, האבות על המדורה (ארבעה)כמובן עושים את כל הדברים שנראים לנו מסובכים להוציא דברים מהאש, להכניס לדברים לאש ולשמור שאף ילד לא יצלה את עצמו. , אחרים מפעילים קבוצות של ילדים שנמאס להם לשבת (כולם) ויוצרים מדורה זעירה לצליית מרשמלו בלבד (נשבעת!) וחלקם מנסים להועיל בכך שהם בודקים את שולחן הכיבוד ומעבירים את המידע החיוני במה כדאי לגעת וממה להתרחק וגם מגניבים לך נקניקיה צלויה או פיתה מעשה ידי הילד. 

 

11. לא זוכרת איך היו המדורות בילדותי (היינו בוגרים יותר ונטולי הורים, מחריד לחשוב על זה בהקשר של היום) אבל אני מהאימהות הבודדות של"ג בעומר עוד לא נמאס עליהן ושהן אשכרה נהנות מהקטע.

 

 

»

  1. זכורים לי ל"ג בעומרים שבהם אירחנו כיתה שלמה של בית ספר יסודי לשמחתה הענקית של הבכורה ול"ג בעומר עסוק במיוחד כשרצתי בין שלוש מדורות שונות.
    מבחינתי מיציתי, ברוך שפטרנו מהעסק המסריח והמפוחם הזה

    • יש יתרונות בגידול ילד אחד ובמדורה ראיתי את זה. היו כמה הורים שתוזזו ואמא אחת מסכנה הייתה צריכה להתמודד עם שני ילדים ותינוקת לבדה כי בעלה היה במילואים.
      (היא לקחה את זה מאד קליל להפתעתי)
      ולארח כיתה שלמה! אתם גיבורים!!!

  2. יווו, איזה פוסט חמוד! עשית לי חשק.
    אמנם הערב אני הולכת למדורה אבל רק של גדולים.
    תגידי..היו סבתות???
    יש מצב שיזמינו אותי למדורה של קטנים כשהנכדון שלי יגיע לגיל?
    (את האמת ורק את האמת!)

    בואי נלך לחפש את תפוחי האדמה שנזנחו שם בפנים..

    • היו סבא וסבתא מגניבים שהשתלבו מאד יפה בעשיה והיו חמודים וחייכניים.
      לדעתי עוד כמה שנים ישמחו מאד לארח אותך במדורה של הפיץ. נראה לי שתוכלי לתרום לשם הרבה מרוחך הטובה 🙂

  3. איזה פוסט כייפי!!!
    אז כשאנחנו היינו קטנים האוכל היחידי היה אותם תפודים.

    ואותה אמא מתוקתקת כנראה שיש אחת כזו תמיד – וזו אף פעם לא אני..

    בוקר נהדר!

  4. לגבי 8, יש לי תאוריה לגבי זה. היא רובוט חייזרי שנשלח ממאדים. זה לא הבאג היחיד שהם עשו בתכנון שלו. היא תמיד מנקה את האוטו בזמן ומתעוררת מאופרת. רק ככה אפשר לזהות אותן, ולצערי יש קהילה שלמה כזו שעושה לשלוחיות שכמותי שם רע…

    • אבל הרבה יותר כיף להיות שלוחית 🙂
      לפחות היא לא באה עם נעלי עקב (יש לה כנראה גם נעלי ספורט מתוקתקות לאירועי מדורה)
      חייזרית

  5. ל"ג בעומר הוא-הוא החג האהוב עליי. אפילו קצת יותר משבועות 🙂

    משמח לקרוא חוויות חיוביות, ולא רק את האזהרות של כולם כמה זה רע לאוזון.

  6. בתור ילדה ומתבגרת ל"ג בעומר זכור לי כחג קצת טראומתי ומאז אני מאוד לא אוהבת אותו, גם לא את ריח העשן ואת האזורים השרופים אחר כך בחורשת הירח ובמקומות אחרים. 
    אבל הפוסט שלך גרם לחג הזה להישמע כיפי וחמוד, פתאום זה כבר לא נראה לי כל כך נורא ללכת למדורה עם הילדים, כשיהיו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s