מסימני האביב

רגיל

 

מצב הרוח שלי משתנה באחת. אני שמחה יותר ורגועה יותר. וזאת למרות שהאלרגיות של כל בני משפחתי מתפרצות עם השרב הראשון. גם אני אלרגית אבל כל אך נהנית מהאביב שהאלרגיה נחשבת אצלי לזניחה.

 

אני מוצאת את עצמי מבלה יותר מדי זמן בקניון כי אני עושה את החיפוש הבלתי אפשרי של מתנות לחג. הקטע המפתיע הוא שלא רק אני עושה את זה וכך אני עומדת בתור ושולחת מבטים מתוסכלים החוצה. למה אני בקניון ולא בשדה?

 

הגבעה הנהדרת שליד בית הספר של נן הופכת מאדומה וורודה לצהובה. יש המון חרציות ומכיוון שהן לא פרח מוגן אני קוטפת קצת מדי פעם ושמה אותן באגרטל הכחול שלי. כחול וצהוב זה שילוב יפהפה בעיני.

 

הנעליים של נן מלאות בחול יותר מהרגיל כי יש הרבה ימים יפים והם מבלים הרבה בחצר הגן החולית.

 

חמותי מדווחת לי על התקדמות נקיון פסח (שהתחיל חלדעתי בטו בשבט) מה שמזכיר לי שהמצב אצלנו אחר לגמרי.

 

אני קונה לנן מפת שולחן לבנה מאל-בד ופקעת חבלים כי הגננת מבקשת תחפושת של בני ישראל שעשויה מסדין לבן או מפה לבנה. אין לי סדין לבן ואין לי חגורה. מזל שיש הכול בדולר.

 

המרפסת שלנו פורחת ומשמחת. בשנה הבאה אני רוצה לזרוע צמחים שונים. מאד בא לי שיהיו לי פרחי כובע נזיר . בינתיים יש פרזיות ולבנדר ולוע הארי.

 

»

  1. איזה כייף זה למצוא חול בנעלים. אין טעם לנקות, כי ממילא כשחולצים את הנעליים החול ממלא את כל הבית. חדוות האביב והחוץ חודרת באחת פנימה. אחלה!

    • כמה ווישים של מטאטא והחול עובר.
      אני מכירה הורים ששואבים את הנעליים של ילדיהם ויכול להיות שזה יעיל יותר.

      • האמת היא שעכשיו כשאני צועדת בבקרים בדיונות אני צריכה לשאוב את הנעלים שלי…הילדים שלי כבר מזמן לא משחקים בחול…

  2. מזדהה איתך שההנאה מהאביב הופכת את האלרגיה לזניחה, כפי שכתבת
    גם אני קוטפת  חרציות ואצלי הארטל ירוק

  3. אני באביב נכנס לעמדות קרב מול האלרגיות הפוקדות אותי בעונה זו.
    אז אצלי צמיחה, פריחה והתחדשות מלווים בקצת ייסורים.

    • יצאה לך מטפורה יפה 🙂
      כן, האלרגיות יכולות להיות מאד קשות. אצלנו טוליו הוא הסובל העיקרי ואצלי זה יותר בקטנה.

    • ובכיסים! אצלנו הוא מגיע גם למקומות הזויים כמו האוזניים. הם ממש מתפלשים בחול אבל כנראה שזה טוב לבריאות הנפשית שלהם.
      כבר קרה לי שכיבסתי מכנסיים עם כיסים מלאים בחול והחול יצא לבן ונקי 🙂
      שבוע מצויין

  4. אני אוהב את הפריחה באביב. אבל אני לא אוהב את זה שכבר לא צריך מעילים.
    כי במעיל אני נוהג לשים כל כך הרבה דברים, שלא צריך תיק. ובאביב ובקיץ אני צריך ללכת עם תיק, וזה פחות כיף.
    אני גם לא אוהב את פסח. בזמן האחרון, חזרתי לא לאהוב חגים בכלל. אבל את פסח אני במיוחד לא אוהב (ולא אהבתי גם) בגלל כל אובססית הניקיונות שלו, ובגלל הקולינריה המוזרה שהוא מנפק לנו.
    אוף… רק שלא יגיע הפסח הזה… אין לי כח לראות את כל האנשים שאני לא רוצה לראות. זה בהחלט לא חג בשבילי    😦
    אניוואי, טבע אני מאד אוהב. אני תומך בללכת בטבע. בשבת האחרונה היינו ב-3 אתרי טבע שונים, והיה כיף מאד.

    • גם לי פסח קשה.  אולי זה קשור לרקע הדתי של שנינו.

      ולטייל בטבע זה מרחיב את הנפש ונותן המון אנרגיות טובות.

  5. אחרי הכל אני אוהבת את פסח… האביב הפריחה הניקיון והמצות עם שוקולד השחר….
    ואני תוהה תמיד אין יכול להיות שנשאר חול בגנים. היתה תקופה שהיינו מרוקנים את כל החול בגיגית במרפסת. כל יומיים בערך היה טכס הורקת הגיגית…

    • עד שוקולד השחר אני מסכימה איתך 😉
      אני תמיד שואלת את הבן שלי אם הפעם הוא השאיר קצת חול. לצערי כן, הוא השאיר….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s