אני לא מבינה מה עבר עלי אתמול
כשמרגישים שהנפש כואבת
זה הופך להרגשה פיזית
והחיים נדמים כמו בור ביוב אחד גדול
ופרופורציות אין
והורות טובה אין
והייתי בעיקר כל מה שאני שונאת בעצמי
ושפכתי את כל הרעל הנפשי הזה גם על סביבתי
וזה הכי קשה
היום התעוררתי אחרת
כנראה שיש גם סוף להרגשה הבוצית הזאת
אני עוד לא מיס סנשיין
אבל כבר לא מי שהייתי אתמול
מחר הוא יחזור
ואני אקבל מחדש את הריפוד של נוכחותו
ואני מקווה שאני אשכח
וגם אזכור
איך זה
בלעדיו
זה בדיוק מה שהייתי צריכה.
זה טבעי ואנושי. וזה עובר
מסתבר