עייפות החומר או כותבת כדי לכתוב

רגיל

מביך להודות שכבר שבוע שלם לא כתבתי שום דבר בשום צורה ומביכה העייפות הזאת שהתלבשה עלי כמו כותונת משוגעים כבדה.

 

ואני חושבת כמה עצוב שלא כתבתי כלום השבוע  וכמה עצוב שהדחף הזה לכתוב כל כך מנומנם כמו עכברוש עצל. רציתי לכתוב חתול אבל כתבתי עכברוש.

ואני חושבת האם בכל ינואר זה ככה? האם החורף משפיע עלי בצורה כזאת? כמו הסוודר המכוער שאני לובשת בבית  והוא מלוכלך בכל שיירי הירקות כי בימים אלה אנחנו אוכלים לא מעט מרק. עניין עונתי שמצריך פעמיים בשבוע בישול מרק וגיחה תכופה לירקן השכונתי.

מכירים אותי שם. הבעלים מוציא בשבילי עגלה שלא אטרח לחפש חמישה שקלים ויש שם קופאי חדש. בחור שמנמן שמבין המון באוכל ותמיד הוא נותן לי רעיונות לבישול ואני נהנית מזה כיוון שכך אני קונה דברים שאף פעם לא בישלתי כמו שעועית טרייה שיצאה ממש טעימה והפעם קניתי לפת ובישלתי מרק פטריות אבל עם לפת ועוד המון ירקות פרט לפטריות כדי שיהיה לו טעם כי אבקת המרק אהובתי הפכה לפרסונה נון גרטה בביתנו.

 

 

ואני כל פעם נתקלת בתופעות חורף יפות. העץ שעליו נשרו רק בצד אחד או העשב הירוק רענן שצמח ליד הגשם. המון יופי  ולא מצלמת כי שוכחת לקחת מצלמה.מצלמת בראש. סתיו וחורף הן עונות יפות במיוחד מהסיבה הפשוטה שהן יוצרות מין שילובי צבעים וצורות מסתוריים וכל יום הוא הפתעה אחרת. היום למשל התעוררתי לבוקר אפור ורטוב שהפך ליום תכול ויפה (ולא מנוצל) אתמול בלילה שמעתי את הגשם יורד.

 

אני ממהנשים האלה שסוחבות תיק עמוס אבל אף פעם אין להן את מה שה ן צריכות באותו רגע.

 

ואני תוהה אם אני צריכה שינה כבדה או שהשינה מעייפת יותר. אני לא יודעת להקשיב למה שהגוף שלי רוצה צריך.

 

 עשיתי לי שוקו מושחת משוקולד מריר 60% וחלב שהקצפתי והוספתי לו קצת ליקר אני מנסה לחגוג את הימים החופשיים שלי וזו אכן הייתה חגיגה.

 

ובשוקו הזה אסיים את הפוסט.

»

    • הסלולרי שלי  הוא לא בדיוק חומר לייצור תמונות שוות.
      ואולי החורף הוא עונת הלפת?

  1. נחמד הביטוי שהמצאת "מצלמת בראש".
    זה בדיוק מה שהמורה שלי לצילום המליץ לעשות בכל פעם שאנחנו נתקלים במשהו ראוי לצילום…ואין איתנו מצלמה….לצלם בראש! בכאילו.
    על מנת להתרגל לקלוט מצבים / אובייקטים מעניינים.

    נחמד הירקן שלך. הירקנים השכונתיים שלי אנטיפטיים בטירוף. אפילו חיוך לשלום לא ניתן להוציא מהם. אבל אני ממשיכה לבקרם אחת לשבוע, כי הירקות שלהם טריים, המחירים בסדר, והמיקום…כמעט מתחת לבניין שלי.
    לכל דבר יש מחיר

    • באמת כיף שיש ירקנים נחמדים.
      ואני שמחה שיש משהו אינטואיטיבי בצילום בראש שלי. אני צריכה להסתובב יותר עם מצלמה.

  2. המממ… עשית לי חשק לשוקו.

    את יודעת, אני כותב לפי נוסחה… אז אצלי אין כזה דבר להתעייף מכתיבה.

    אני מת על החורף. אבל מצלם באמת. לא בראש    🙂

    אני מאחל לך שתהייה לך הרבה מוזה ושלא תפסיקי לכתוב. ויותר מזה, שתרגישי סיפוק בכתיבה שלך.

      • כל יום אני כותב לפי מה שהכי העסיק אותי אתמול.
        בלי יותר מדי התייחסות למה שאני מרגיש באשר לכתיבה עצמה.

  3. איזה פוסט חורפי. השוקו נשמע באמת מושקע, כל הכבוד. ואיזה יופי שאת רואה את תופעות החורף היפות, גם אם לא יוצא לך לצלם.  וגם אני מתבאסת כשאני לא כותבת. נקווה לתקופות פוריות יותר בעתיד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s