כוכבי הלכת של סבא

רגיל

חגגנו לסבא שלי יום הולדת 80 באיחור אופנתי של חודשיים לכבוד יום ההולדת החליטו שלוש בנותיו-אמי ואחיותיה להוציא ספר ובו הסיפורים המשפחתיים שלנו. סבא סיפר וכתב בכתב יד, אימי ואחיותיה הקלידו ובסוף יצא ספר אמיתי עם תמונות וסיפורים. כל אחד מבני משפחתינו  (כולל הנינים) קיבל עותק.

 

בספר יש סיפורים שרצו במשפחתינו שנים , סיפורים מצחיקים ועצובים, סיפורים שהכרנו בע"פ וסיפורים חדשים וכשקראתי אותו ממש שמעתי את סבא שלי מספר את הסיפורים.

 

וחשבתי לעצמי איזו מתנה נהדרת זו לדורות הבאים.

לנן יש עניין מיוחד בדורות הקודמים. הוא שואל אותי איך קראו לסבא של הסבא של הסבא ופתאום יש תשובה. פתאום אפשר להכיר את סבא הילד ולראות את אמא התינוקת ואת סבתה של אימי שהייתה צלמת בתמונה שהיא צבעה בעצמה (בתחילת המאה זה היה הפוטושופ והיא עסקה בריטוש ושיפוץ תמונות).

 

הפתיעה אותי למשל העובדה שאם סבי פחדה משרפות וגנבים. אחד הפחדים הגדולים שלי כילדה היה מאש וגנבים. יש תמונה שלי כילדה בת שלוש שעומדת מבועתת ליד חנוכיה. כנראה שכמו שיש תת מודע קולקטיבי יש תת מודע משפחתי.

 

ובמסיבה עצמה באו בת דודתו של סבי ובנה . היא כנרת וגם במסיבה היא ניגנה . זו הייתה פגישה מרגשת כי לא הכרתי אותה (רק שמעתי את השם) . היא הקדישה לסבא וסבתא יצירה מוסיקלית שעוסקת בכוכבי לכת ואמרה שכל הצאצאים הם הכוכבים שמתכנסים סביב יופיטר-כוכב הלכת הגדול וראש הפנתיאון.

 

 

ולמרות שהיינו רבים הצלחתי גם לנהל שיחות טובות עם בנות דודתי ועם אחותי, מה שבדרך כלל לא מתאפשר.

 

ואחרי כל זה אני מרגישה בת מזל במיוחד על משפחתי.

 

»

  1. לפי דעתי יש יסוד להניח כי קיים תת מודע משפחתי שם ספונים חוויות/טראומות משפחתיות.
    יגיע היום שבו נן יצטרך להכין עבודת שורשים בבית הספר ואז הוא בטח יחגוג.

    • בעניין התת מודע, אני חושבת שהפחדים עוברים דרך תשדורות סמויות מדור לדור וכך מתהווטה התת מודע המשפחתי-קולקטיבי.
      ואכן הספר יעזור מאד לעבודת השורשים.

  2. מזל טוב לסבא שלך.

    גם לי היה הרבה עניין בקשר לדורות הקודמים.
    הצלחתי לגלות עד לסבים והסבתות של ההורים שלי.
    מעבר לדור הזה, האינפורמציה הייתה מאד מבולבלת.

    ידעת שפעם ההורים היו מתים בזמן הלידה בגלות ואז דודות היו מגדלים ילדים?
    כל מיני סיפורים כאלו… זה לא מתאים לסטנדרט של היום שכל החיים מאד מסודרים, שהסיכוי שהורה ימות בלידה הוא אפסי, ושבכל מקרה אתה לא תלוי בחסדיו של דוד שלך במקרה כזה…

    • זה מעניין מה שאתה אומר על דודים שמגלדלים את האחיינים שלהם. יכול להיות שהייתה מערכת מאד ברורה בעניין זה. אני מתארת לעצמי שבעיירה יהודית קטנה היו מיד משדכים את האלמן כדי שיוכל לגדל את הילדים והשידוך הכי מתבקש היה "בתוך המשפחה".

      אני חושבת שרוב האנשים יכולים לקבל מידע במקרה הטוב עד הסבים של הסבים או עד הסבים של ההורים. התמזל מזלי וזכיתי להכיר לא רק מסיפורים  את סבתה של אימי שגם הייתה שותפה בגידולי כשהייתי ילדה קטנה. היא נפטרה כשהייתי בת 31.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s