כמה דברים שמחים וקיטור

רגיל

גיליתי לאחרונה שהסתיו הוא העונה האהובה עלי. העולם משנה צבעים. העצים מקבלים גוון אדום וכתום משגע (כן, בישראל) והשמיים אחרי הגשם כחולים בגוון כחול יפהפה.

 

ונן התחיל לגלות את הקסם בכתיבה. הוא כותב אותיות, מצייר אותיות , חי ונושם אותיות. אתמול הוא כתב המון אותיות על דף. קיפל אותו בקפידה והדביק בנייר דבק ואמר לי שאלה מגילות עתיקות נורא שהוא הפך לכרטיסי ברכה לחנוכה בשבילינו. הוא מאד מחכה לחנוכה. אולי כי בגנים מתחילים לחגוג אותו חודש מראש.

 

אתמול גם הכנו מטה קסמים ממקל שנן מצא , ניירות עטיפה של קרמבו ודבק נצנצים שקניתי פעם. הוא לא קורא לזה מטה קסמים אבל שכחתי מה השם שהוא המציא לזה. כך או כך הוא אוהב להפוך אותי לקרפדה שמנה כשאני מעצבנת אותו . אני מנפחת את הלחיים ואומרת רבק ואז זה מצחיק אותו.

 

אני כל כך מנסה לא לצעוק וכבר שלושה ימים אני מצליחה. לדבר, כן. להעמיד במקום כן אבל בקול שקט ולהפתעתי זה לפעמים עובד. כך או כך הבנתי שהצעקות פשוט לא עובדות אלא גורמות לאיבוד עשתונות ולתחושה של איבוד שליטה.

 

ולפעמים מתחשק לי לבשל משהו טעים באמצע השבוע מכל מיני דברים שנשארו אצלי במקרר הפעם הכנתי פולנטה עם עלי מנגולד וסלט כרוב והייתה לנו ארוחת ערב טעימה. מאוחרת, אמנם אבל טעימה.

 

פולנטה עם עלי מנגולד:

 

לוקחים קמח תירס לפולנטה שפעם הייתי צריכה שלוש כפות ממנו למתכון ומאז הוא שוכב אצלי. השתמשתי בכ250 גרם. מרתיחים מים מוסיפים מלח ואת הקמח ומערבבים. הצבע הצהוב של הפולנטה משמח מאד. כשזה הופך לסמיך לוקחים כמחצית מהתערובת ומשטחים על תבנית. אגב השתמשתי גם במעט חמאה שהוספתי אותה לתערובת. הכמות הייתה בערך של 10 גר'.

 

בינתיים שוטפים את עלי המנגולד וחותכים את החלק הלבן וכן שני בצלים בינוניים. מטגנים את הבצל עם החלק הלבן עד שמתרכך וטיפה משחים. מוסיפים את החלק הירוק של עלי המנגולד וכן מיץ מחצי לימון (בערך, כן לא השתמשתי במיץ מכל חצי הלימון), הוספתי עם מלח ופלפל שחור.

המנגולד מהר מאד הופך לסמרטוטי ומאבד נפח וזה בערך הזמן להוריד מהאש.

 

קולים 2 כפות צנוברים ומוסיפים לתערובת המנגולד וגם לתערובת הפולנטה שנשארה בסיר.

 

מוסיפים את המנגולד לתבנית מעל לתערובת הפולנטה ומוסיפים מעל את הפולנטה שנשארה בסיר.

 

בפעם הבאה אני אתפרע ואשבור 2 ביצים מעל . מעניין אותי איך זה ישתלב.

 

בתנור כחצי שעה חום בינוני גבוה (190 מעלות אצלי)

 

 

 

 


 

קיטור:

קניתי סוודר לנן. מסבר שזו משימה לא פשוטה בכלל

. המגוון של סוודרים לילדים בחנויות הוא אפסי והוא נע בין סוודרים עם קישוטים ערסים לסוודרים רציניים וקודרים. קשת הצבעים נעה בין שחור לאפור.

דו שיח ביני לבין מוכרת:

 

אני: "יש לך סוודר לבנים מידה 8?" היא:" כן ."(מראה לי את קשת הצבעים האפרפרה).אני: " וואו כמה הצבעים עליזים".  היא: "דווקא יש לנו צבע עליז". (מראה  סוודר בצבע שמנת).אני: "את יודעת שהוא לא יישאר בצבע שמנת."

בסוף קניתי בזארה קידס סוודר מעוינים שהיו בו גוונים של כחול וירוק. עליז הוא לא ובטח טוליו יגיד לי שקניתי לו סוודר של עובד מדינה אבל זו הייתה האופציה הנורמלית היחידה.

 

כל כך הרבה חוסר דמיון יש בעיצוב לילדים. מלבישים אותם כמו מבוגרים קטנים (נכון במיוחד לבנים) בלי טוויסט ילדותי ואם כבר מדובר בעיצוב יפה אז המחיר בהתאם למשהו שיספיק לעונה וחצי

 

ואגב לא הגיוני בעיני לשלם על בגד לילד מחיר של בגד למבוגר וזה המצב שם לצערי.

מודעות פרסומת

»

  1. בוקר טוב!
    ראשית תודה על הבלוג הנפלא עם תמונות הילדים.
    בעיניין הבגדים של הבנים, את כל כך צודקת… אני כבר די התייאשתי מלקנות סוודר נורמאלי, אני בעקר מלבישה לו כל מיני טרנינגים, די נמאס….
    מה שכן יש לנו כל מיני בגדים ירושות מהאחיינים שלי, ששם יש דברים מארה"ב ושם המצב הרבה יותר טוב.
    מעניין גם אורי בעיניין של כתיבה וכל הזמן שואל אותי איך כותבים ומה כתוב , זה מרתק לראות א זה.

    אני אנסה את המתכון, ואספר לך איך היה.
    בכלל גיליתי שהמתכונים שלך מוצלחים.. כלומר אלה שרשמת כאן.

    אני גם בעד סתיו, נקי לי ונעים.

    יום נפלאה יקירה!

    • זה נכון. בארה"ב ובאירופה יש בגדי ילדים מקסימים. גם אנחנו רוב הזמן בעניין טריינינגים (וגם יש לנו תלבושת אחידה אז בכלל אין טעם להשקיע) אבל גיליתי שאין לו בכלל בגדים יותר חגיגיים במידה שלו.
      אני לא חשובת שצריך יותר מדי להשקיע בבגדים חגיגיים כי ילדים נוטים להתלכלך (וכך צריך) אבל כאב הלב גדול יותר כשמדובר בבגד מושקע.
      ולכן כשאני כבר קונה לו בגד יפה אני מתוסכלת מהשעמום בעיצוב בגדים לבנים. בגזרת התינוקות הבגדים יותר יפים.

      ותודה על המחמאה לגבי המתכונים.

  2. שייתחדש נן.
    גם אני קניתי סריג חדש וכתבתי על זה.
    איזה קטע שבדיוק באותו יום שנינו כתבנו על זה שקנינו סריגים/סוודרים.

    אניוואי, בכל עונה יש את הקסם שלה.
    הסתיו באמת מקסים.
    יש משהו מקסים בכל העצבות הזו, והקור באוויר…
    כאילו שאתה בהמתנה להצגה האמיתית (החורף).
    דצמבר שמח   🙂

    • אני זוכרת את עניין הפסים. אני מסכימה שגם לקנותב גדים לגברים זה לא תענוג גדול.

      ולפעמים נראה שאנחנו ממתינים להצגה הגדולה של החורף עד שמגיע האביב ; )

      דצמבר שמח  גם לך.

    • יש די הרבה במודיעין. נכון, זה לא טבע סוער כמו בארה"ב או קנדה אבל עדיין זה יפה.
      שמעתי שדווקא בצפון ליד גדרה יש שלכת יפה מאד וגם ברמת הגולן.

  3. סליחה שאני נתפסת לקטנות ולא לחגיגות – אני מרגישה כישלון אדיר עם פולנטות. פעם אכלתי אחת קריספית מצוינת, ומאז רק נפילות. מה הטריק? זה צריך להיות דק-דק?

    • גם לי יצאו כמה פעמים יציקות. אני לא יודעת מה עבד הפעם. אולי עדיף לעשות את זה עם מים ולא עם חלב וזה יוצא פחות כבד. אני מניחה שזה גם תלוי בעובי הקמח ביחס בין הקמח למים . האמת, אין לי מושג. אחד מהטיפים הטובים סביב הפולנטה היא לערבב במסה קצת צנוברים ועלי בזיליקום. זה מוסיף.

  4. גם אני אוהבת מאד את הסתיו. אבל בתנאי שלא יהיו בו יותר מדי חמסינים.
    השנה בינתיים יש לנו סתיו נהדר. ימים יפים כל כך, רק לטייל כל היום……

  5. מסכימה לגמרי, התחושה שמבחר לבנות הרבה יותר מגוון מבחינת הצבעים לאומת הבנים שהם מקובעים כבר מראש.

    • כן, הרי עקרונית ילדה יכולה ללבוש ירוק או כתום בלי בעיה  אצל בנים יש הגבלות תרבותיות על צבעים. מזל שאדום אפשר להלביש וגם כתום אבל כמעט לא עושים בצבעים האלה ואם עושים אז עם קישוטים של פרפרים ודברים שממש לא מתלבשים על בנים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s