אתם אוהבים את השם שלכם?
אצלי העניין מורכב. אני לא אוהבת את השם הפרטי האמיתי שלי אבל רגילה אליו. המרחב האינטרנטי מאפשר לי לבחור שם שאני מרגישה בו נוח ואחרי שש שנות כתיבה הוא מרגיש לי כמו השם האמיתי שלי. חלק ממני.
נולי לא אוהב את שמו האמיתי. אולי כי הוא תמיד היחיד בגן (ויש שם המון כפילויות עם שמות אחרים) ואולי יש בזה משהו שקשה להסביר. נולי לא אוהב את הכינויים שאבא שלו ואני ממציאים לו ואנחנו משתדלים לכבד את זה אבל הרבה פעמים מפספסים וקוראים לו בשם בכל זאת.
אבל הוא כבר לא נולי. הוא היה נולי כשהיה בן ארבעה חודשים והוא היה נולי כשהיה בן שנתיים אבל הוא כבר ילד גדול בן חמש.
מצאתי לו כינוי חדש לבלוג. אז תכירו את נן. nen שזו פשוט המילה בקטלנית לילד.
וזה כינוי הבלוג שלו. רובכם מכירים את שמו האמיתי אבל בכל זאת אני בוחרת לא להשתמש בו בבלוג.
הוא לא אוהב את שמו האמיתי? חשבתי שהוא אוהב…
הייתה לו פעם יציאה.אני חושבת שזה בגלל שזה שם נדיר והוא דווקא רוצה שם נפוץ.
את יודעת קטלנית?
פעם לפני הרבה שנים הייתה לי חברה ששם המשפחה שלה היה – קטלן
לצערי אני לא יודעת קטלנית אבל בברצלונה הצלחנו לקלוט כל מיני מילים.
וקטלן כשם משפחה זה אומר שכנראה אחד מאבות אבותיה מקורו בקטלוניה
התרגלתי לנולי, עכשיו נצטרך לזכור ששינית.
שם פרטי זה עניין מסובך, הרוב תמיד חושבים שההורים היו יכולים להחליט על משהו מוצלח יותר אבל למי יש כוח לשנות.
גם לי יהיה קשה לזכור. עניין של זמן.
ואני מכירה היטב את המורכבות של להיות עם שם שאני לא אוהבת. בלי תחושה שאני יכולה להסתגל לשם אחר
הוא כבר בן 5? איך שהזמן רץ
ספרי לי על זה! 😉
דווקא היה נחמד להישאר עם נולי… ייקח לנו זמן, שניים-שלושה פוסטים אבל נתרגל
אני מאמינה שכולכם תתרגלו (וגם אני)
נן זה נפלא.
הוא עדיין ילד. וזה מדגיש את זה.
את מכירה את הספר "תגידי לי איך קוראים לך??"
ספר ילדים חמוד חמוד.
הפוסט הזכיר לי אותו.
דש ובקר טוב לנן.
מכירה את הספר והוא באמת מתאים בול לענייננו.אני מתה גם על האיורים של אלישבע געש