אני אוהבת את ימי שישי. יש בהם הבטחה (שלא תמיד מתקיימת). אני אוהבת את עיתוני יום שישי ואת ערימת הספרים לקרוא.
אני אוהבת את הבקרים הפנוים (מאז שהתחילה שנת הלימודים). הבקרים מתבזבזים על סידורים וסופר אבל יש גם ימים של חסד שהצלחחנו להתארגן על הקניות ביום חמישי ואז בימי שישי נשאר לקנות חלה ועיתון במרכז המסחרי הסמוך לבית.
בימי שישי אני מבשלת. אני אוהבת את היצירתיות והנינוחות והמחשבה לבשל למשפחה ולהתכנס יחד.
לפעמים אני זוכה לשנת צהריים.
זה יום עם אווירה אחרת.
הייתי מוסיפה לארוחות שלנו חגיגיות, הייתי שמחה לשמוע יותר מוסיקה, הייתי שמחה לקחת את נולי לגן השעשועים. תבלינים פשוטים שאני פשוט לא זוכרת להכניס לסוף השבוע.
ומה עם בית קפה בשישי בבוקר?
ומה עם שבת המלכה?
מבין את הצורך שלך בנופך טיקסי.
מדי פעם יש בית קפה
אנחנו לא עושים ממש טקסים של הדלקת נרות וקידוש.
אבל אוכלים יחד ואני מבשלת טיפה חגיגי וזה נחמד.
מענין לראות ששישי בצהרים בכל כך הרבה בתים מוקדש ל…
עיתונים…
תבלנים תמיד מוסיפים המון אבל במידה.
שבת נהדרת ג’וליאנה!
אני חושבת שהעיקר פה זה להרגיש שזה לא יום רגיל
פעם הייתי עושה לנולי אמבטיה מפנקת ביום הזה (בימים רגילים מקלחת) אבל בגלל בעיות המים הפסקנו את הנוהג לצערו
זה היום שאני מחכה לו כל שבוע, מזמן החלטתי שהוא רק שלי ולא שייך לא לילד ולא לבעל ולא לטיפוח הבית.
זו החלטה טובה 🙂
גם אני אוהבת את ימי ישיש בישראל מאותן הסיבות בדיוק! כאן יום שישי הוא יום עבודה, אז מאד קשה לשחזר בו את אותה האווירה…
אבל לכם יש את יום ראשון 🙂
היום האהוב עליי בשבוע…
גם עלי. רק שלאחרונה אין בו כל כך הרבה נינוחות בגלל שבית הספר מסתיים מאד מוקדם.