פעפוע

רגיל

המנוע נדלק שוב. אני מופתעת לגלות בעצמי רצונות חדשים ולהבין שאני יכולה יותר. אני מתחילה לבנות פה משהו חדש אבל זה עוד מתבשל בי ופחות יוצא החוצה.

אני טיזרית כי אני לא יכולה לכתוב על זה יותר. אבל אני מופתעת מעצם זה שאני רוצה.

אבל הרצון הזה כל כך מפעפע בי שאני מתמלאת עצבנות בגלל שצריך לתת לדברים לקרות. צריך לתת לזה להבשיל. ואני לא טובה בלחכות. אני לא טובה בלתת למציאות לעשות את העבודה.

אולי זה שיעור בשבילי. אני מאמינה שיש לי עוד מה ללמוד.

שלום כיתה א' של החיים. התחלתי אותך שוב ושוב ושוב והנה אני מתחילה.

»

  1. לא יודעת אם זה מתאים לסיטואציה שלך…
    אבל הזכרת לי את זה…

    לקום מחר בבוקר
     עם שיר חדש בלב
    לשיר אותו בכוח לשיר אותו בכאב
    לשמוע חלילים ברוח החופשית
    ולהתחיל מבראשית..
    [נעמי שמר]

    בהצלחה!

  2. סקרנותי התעוררה.
    אבל בשביל להבין או אפילו לנחש, אני צריכה להיר אותך יותר טוב.
    אז קראתי (ונהניתי) את "חודש יולי". ואני אקרא עוד אחורנית.
    ובכל מקרה, בהצלחה!

    • אני מאד שמחה שנהנית לקרוא אותי. כל תגובה כזאת גורמת לי לחשוב שאולי אני לא מספיק מעריכה את עצמי ודווקא עכשיו אני צריכה כמה שיורת הערכה עצמית.
      תודה 🙂

    • פה אני לא אגלה (בינתיים) בתקווה שיהיה מה לגלות בעתיד.
      אני לא טובה בלהסתיר דברים  וזה גם קשה לי נורא.

  3. אוי, אני כ"כ מכירה את התחושה שצריך לזמן לעשות את שלו… גם אני כמה חודשים מסתובבת עם רעיון בראש שאני רוצה להגשים, ויודעת שצריך לחכות "קצת" לפני שאתחיל להגשים אותו.

    בהצלחה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s