רגיל

יש בי צד שמחכה לביחד הזה של רק אני והבן שלי . אני לא כל כך יודעת מה לעשות עם זה כי הוא ואני אוהבים דברים אחרים. אני אוהבת פעילות שקטה והוא אוהב לזוז.הוא כולו כספיתי ותזזיתי ולפעמים אני חושבת שהוא למעשה המודל המשודרג שלי ושל טוליו.

ואני קוראת את אורית גידלי וצוחקת. איכשהו קשה לי לדמיין את עצמי יוזמת פעילויות יצירה לעידוד היצירתיות של הבן שלי.מה גם שעולה השאלה מה עושים עם כל העבודות אחר כך. מתי התוקף של עבודת יצירה פג (אתמול זרקתי יצירה של נולי מל"ג בעומר. אני חושבת שעם יצירות החגים קל יותר להחליט)

 

לא נעים לי ללכלך בפומבי אבל יש לנולי יצירות שכוללות שני קווים או משהו  לא מזוהה שהוא לא החליט עדיין מהו.

 

ואם מדברים על עודפים אז משהו קורה בארגז הצעצועים שלו. הצעצועים שלו מפרים את עצמם. אין לי דרך אחרת להסביר את הכמות הלא סבירה של צעצועים שיש לו.

 

אוקיי, יש לי דרך להסביר את זה. האמא העצלנית שלא מדללת אחת לכמה זמן את הכמות הלא סבירה.

 


ובכל זאת יש כמה משחקי חברה שיכולים להעסיק אותו יפה. משחק זיכרון. נו בטח, זה המשחק בו הוא מנצח בגלל המוח הצעיר והחריף שלו. מנקלה mankala משחק שמזמין סיבובים על גבי סיבו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s