פוסט א-ב

רגיל

אני מנויה באתר פיוט של דרור גרין. בכל שבוע בוחר דרור גרין שיר שמדבר אליו ומשיק לו את המילים שלו ומוסיף לזה תמונות מרהיבות מחייו ומחיי משפחתו בבולגריה.

השבוע הביא דרור שיר של משה זינגר שמתאר את סביבת ילדותו בסדר א-ב. אהבתי מאד את הרעיון והחלטתי לכתוב פוסט א-ב

 

א אני ואתה ואנחנו

 

ב בית הבית שבנינו יחד והבית שלי בבלוג

 

ג גידול ילד וגידול עצמי וגידול צמחים וגדילה

 

ד דיבור על מה שיהיה ועל מה שהיה ועל מה שעכשיו

 

ה הירוגליפים שמצייר ינאי מבלי דעת

 

ו ורדים שפורחים בגינת השכן

 

ז זיכרונות מצטברים בהרד דיסק  

 

ח חיפוש שלא נפסק אף פעם

 

ט טיפת זיעה שמזכירה שקיץ

 

י ילדי וילדותי וילדותינו

 

כ כתיבה , כמובן, כתיבה בכתב מתעגל ומשתדל שהופך לאותיות פרועות

 

ל ללמוד לבד בלי מסגרת זה מה שהייתי רוצה

 

מ מכתב שאני מקווה למצוא בתיבת הדואר

 

נ נשיות מתפרצת

 

ס ספרד מספרת לנו סיפור מתמשך ולכן אנחנו אוהבים אותה כל כך

 

פ פירות קיציים נרקבים במקרר

 

צ הצל שלי גדול מהצל שלך

 

קקטוס שמתעקש לא למות

 

ר רוצה למצוא את הרצון שלי

 

ש שיחה ארוכה אל תוך הלילה

 

ת התור שלי עוד יגיע

 

»

    • אני בכלל חובבת כתיבה ממוסגרת בגלל שהיא נותנת לי כיוון כשמתחשק לי לכתוב אבל אני לא יודעת מה.

  1. להיות קטנוני ולשאול מה קרה לע’?

    אני יודע שב"אשרי" השמיטו את הנ’ בגלל "סומך נופלים".
    אבל ע’ למה להשמיט?    ;-P

    שבת שלום, ג’וליאנה  

    • בני אני מופתעת בדיוק כמוך לגלות שלא כללתי את הע’. זה משונה ולחלוטין לא מכוון
      וחוץ מזה הזכרת לי עולם שהרבה זמן הוא מאד רחוק ממני אבל נחמד לגלות אותו שוב.

    • משה זינגר הוא (היה?) משורר ומתרגם. הכרתי את השיר דרך האתר פיוט שקישרתי אליו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s