דברים שהייתי עושה אם היה לי יותר כסף וזמן

רגיל

 

הייתי חוזרת לצרוך תרבות באינטנסיביות של פעם. אני רואה חברות לעבודה שנמצאות בפאזה אחרת בחיים והן הולכות לכל המופעים, ההצגות, התערוכות והסרטים הנחשבים. אני יודעת בוודאות שיום אחד אחזור לזה.

 

חוגי העשרה בכל תחום שנראה לי מעניין

 

לומדת רפואה אלטרנטיבית כתחביב על גבול המקצוע.

 

יוגה

 

הייתי קונה הרבה יותר בגדים אצל מעצבות שאני אוהבת.

 

ניתוח לייזר להסרת משקפיים (!!!)

 

עיסויים וקוסמטיקאית בתדירות גבוהה.

 

הייתי מסתפרת אצל ספר הצמרת מפעם.

 

הייתי מחליפה בתדירות גבוהה את הכלים שאני לא אוהבת בכלים חדשים ויפים מחנויות שאני כרגע לא מתקרבת אליהן מטעמי חיסכון.

פרגולה

 

המון מטפסים ריחניים במרפסת. בכלל, טיפוח המרפסת עם רהיטי גינה מגניבים וכיפיים.

הייתי מעסיקה קואצ'רים לכל התחומים בהם הייתי זקוקה לחיזוק.

 

חוזרת לשומרי משקל ובמקביל הולכת למסעדת יוקרה אחת לשבועיים.

 

רישיון ואוטו כי צריך.

 

נוסעת שוב לברזיל. ראיתי אתמול את הסרט ריו והרגשתי געגוע קשה למקום .

ולצ'ילה לראות איפה טוליו גדל.

 

ובאירופה בא לי לבדוק את פורטוגל, איטליה,הולנד, שבדיה והייתי חוזרת שוב ושוב לספרד. למעשה הייתי קונה בית בספרד.

 

 

היה נחמד לכתוב את הפוסט הזה. אני חושבת שיש משהו מהנה בלפנטז על דברים שהם לא בשמיים (טוב, חלקם) ויש ידיעה שאפשר להגשים חלק מהחלומות במנות מדודות. אני שמחה שאין לי את כל מה שאני רוצה ושמחה שלא שכחתי לרצות. אני במקום טוב בחיים

 

 

 

 

 

 

 

»

    • אני חושבת שאני מצליחה במינונים קטנים להגשים לפחות חלק מהדברים.
      זה טוב לזכור את הרצונות שנשכחים מדי פעם.

  1. איזה מזל שאת לא יכולה להגשים את כל החלומות שלך,
    אחרת על מה היית חולמת?
    אפרופו ריו, ראית את הסרט "האמנות בזבל"?
    אם לא, אז רוצי לראות בסינימטק ת"א.

      • האמנות בזבל זה סרט דוקומנטרי מבריק שנעשה בעקבות פרויקט שערך
        האמן הברזילאי הרב תחומי, ויק מוניז, עם עובדים באתר הזבל הגדול בריו דה ז’אנרו, העוסקים בהפרדת פסולת למיחזור. הוא בחר עשרה עובדים ועובדות ויחד איתם בנה יצירות אמנות המורכבות מצילומי פורטרטים מבויימים. את הצילומים הוא הדפיס בגודל ענק שכיסה את כל שטח הסטודיו שלו. כל עובד שיבץ בעצמו את הצילום של עצמו בחומרים מהמיזבלה, ואז הוא צילם את היצירות המשובצות והדפיס מחדש. את העבודות הם מכרו יחד במכירות פומביות. כל יצירה נמכרה בערך ב- 50 אלף דולר. כל ההכנסות הלכו לעובדים. איש מהם לא חזר לעבוד בזבל. ויק מוניז הוא אמן מאוד אמיד כך שהוא את הכסף לא צריך. כל הכוונה שלו הייתה לעזור לקהילה והוא הצליח בענק. סרט חובה!! מוקרן בסינימטק ת"א, רק בשבת ב-17:00

      • נשמע מעניין אבל סרט אח"הצ בסינמטק נשמע לי כרגע כמו מדע בדיוני…

  2. הזדהתי עם הרשימה… 🙂 במיוחד עיסויים, קוסמטיקאית, וגם רוצה להוסיף פדיקור מניקור… (מודה!!!!!!!!)

    עציצים אין סיכוי, אני רוצחת סדרתית, אבל מאוד מקנא בכאלו שיש להם גינה מטופחת ובית מעוצב.

    חוזרת לחוג קרמיקה. (ביקרתי השבוע, וממש התגעגעתי)

    לקחת שנת שבתון ולא לעבוד שנה במקצוע. מחפשת ספונסר מכירה?

    תחביבים, בגדים ופינוקים.

    ולגבי רישיון, מי אמר שצריך?

    • אז במקרה שלך את יכולה להוסיף גנן לעציצים…
      לו הייתי יודעת איפה אפשר למצוא ספונסר…
      חותמת בשמחה על מניקור פדיקור. אחת לשבוע (יאללה נתפרע)
      ורישיון, את יודעת סוגיה ישנה וכאובה…

  3. אויש… אני קורא את כולנו ועולים בדעתי דבריי חז"ל:
    "מי שיש לו מנה – רוצה מאתיים".
    למדת את זה כשהיית יותר צעירה?

    יש לנו כל כך הרבה שפע היום…
    אתה יכול לקנות שוקולדים בזיל הזול, יש לך ספרים מכל הבא ליד (פעם עד שספר היה מזדמן לידך…), יש לך מכונית, יש לך אינטרנט… אבל האדם תמיד ירצה עוד ועוד ועוד. זה טבע האדם. כבר בתקופת הרומאים חז"ל הבינו את זה   😉

    • דווקא את הפתגם הזה לא הכרתי.
      אתה צודק שיש שפע. יש לי למעשה הרבה מעבר לצרכים הבסיסיים שלי אבל זה אכן טבע האדם לרצות והרצון הוא גם סוג של כוח מניע ולכן הוא חשוב. לא היה אינטרנט אם לא היו אנשים שחשבו שהטכנולוגיה הנוכחית לא מספיקה להם.

  4. זה כייף שיש חלומות, במיוחד כאלה שבאמת יכולים להתגשם.
    הכי מזדה עם הרצון לנסוע לאיטליה.
    אני מתה על הארץ הזו.

    ואת יודעת,
    חלומות יש להם תכנה נפלאה, הם מתגשמים…
    ואז מוחלפים בחלומות אחרים.

    יום נפלא!

  5. אני בטוחה שאת תגשימי חלק גדול מהרשימה. היא לא בשמיים. בהצלחה ותהני.
    לי יש רשימה שהיא כל כך הזויה ברובה, ש.. נו מילא.

    • אני חושבת שהחיים לימדו אותי (כמה פלצנות יש במשפט הזה) לרצות דברים ברי ביצוע.

    • אני חושבת בכיוון של כל מה שקשור לעיסויים ומגע. יש לי כישרון מולד לזה אבל הרעיון של להתפרנס רק מזה מפחיד אותי.

  6.  זה טוב שיש חלומות אחרת החיים נעשים אפורים מדי.
    טוב להיות "אוטופיסט" , יש על מה לחלום.
    ולפעמים החלומות מתקיימים.
    אני מבטיחה לך שכן.
    עובדה , אצלי , בחלקו  זה הצליח!
    אז על תשכחי לחלום , כי זה הפלפל של החיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s