עדן חלון אחד ברונדה. שעת ערב רחובות קטנטנים ומרוצפים באבנים עגלגלות וזוג יושב לו על אדן אחד החלונות עם כוס יין ומשקיף על הרחוב.
עוד פירור מהחיים שהייתי רוצה שיהיו לי.
יונ9
- תגובה
- פרסם מחדש בבלוג
-
להירשם
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
myreaderlife 
נשמע כמו סצינה מתוך תשדיר פרסומת ליין, או לביטוח חיים או ל…
לפעמים החיים מייצרים לנו סצינות טובות יותר מכל פרסומת.
יכולתי ממש להרגיש את השלווה והזוגיות מתוך התמונה הזאת.
מקסים. וזה יכול להיות אתם…
זה אנחנו בפאזה אחרת בחיים. איכשהו כשיש ילדים קטנים והמון טרדות היומיום מגיעים לסוף היום זומביים.
וחבל.
כן, את יודעת כמה אני כואבת את החוסרים האלה…
כן, זה כואב העייפות הזאת!
אגב שלחתי לך שני פוסטים למועדון קריאה. קיבלת אותם?
את מציירת?
זה נשמע כמו ציור
פעם ציירתי יותר בשביל הכיף אבל אני שנים לא מרגישה בציור את הביטחון שיש לי בכתיבה.
זה עניין לא פתור אצלי.
מרגישים, לפי הפוסט
למה לא גםוגםו
אני חושבת שבכתיבה אני פחות חוששת לטעות ובציור כן.
לטעות???
איך אפשר לטעות ביצירה חדשה ומקורית שאיש עוד לא ראה?
עזבי, ג’וק שלי…