נולי ואלוהים

רגיל

נולי התחיל לפגוש את אלוהים בסיפורי התנ"ך שמקריאים לו בגן. בהתחלה הוא לא כל כך סימפט אותו בגלל שהוא נשמע לו כמו טיפוס רגזני שמעניש אז הוא החליט שהוא לא מאמין בו. לאחרונה נשמעות בבית זמירות אחרות. אתמול הוא (שוב) התחיל לשאול שאלות על השואה  ואז הוא אמר: נראה לי שהייתי מסתדר בשואה כי הייתי מבקש מאלוהים שיעשה לי אבא ואמא אחרים (טוב שיש לנו תחליף).

אחר כך הוא שאל אותי למה בכלל אלוהים ברא בני אדם. אמרתי לו שכל מה שקשור לאלוהים לא יודעים דברים אלא מנחשים. הוא מצא את התשובה שלו די מהר: כדי שלא יהיה בודד.

 

אלוהים זה תחום שקשה לי לנקוט בו עמדה חד משמעית. אני לא אתאיסטית אבל מאמינה בדו קיום שקט, אלוהים נמצא בספירות שלו ואני בספירה שלי . זה טוב לדעת שיש "מבוגר אחראי" גדול ממני אבל זה לא חובה מבחינתי לסגוד לו. לפעמים כשטוב לי אני מרגישה צורך פנימי להודות לו אבל לא בפולחן אלא בלחישה קטנה כזאת: היי תודה…

 

קיום עם אלוהים הוא בשבילי קל יותר.

 


 

חוץ מזה קיבלתי את ההוכחה שלי שנולי צריך את הסמכות שלנו וממש מבקש אותה. לי יש קושי עם הבלגן בבית שלנולי יש את חלקו בו. אמרתי לנולי שאני רוצה שנעשה הסכם וברגע שאני מבקשת ממנו לסדר לפני ארוחת הערב הוא יעשה את זה. אמרתי לו שגם אבא ואני לא תמיד מחזירים דברים למקום וגם הוא יכול להזכיר לנו. נולי הסתכל עלי במבט מזועזע וצעק: "אני לא אבא שלך ולא אמא שלך ולא הגננת שלך . אני לא יכול להעיר לך." הייתה לו התנגדות כל כך חזקה לעניין  שזה נראה לי כמו בקשה מפורשת לסמכותיות מצידנו. 

 

 

 

 

»

  1. לגבי הקטע הראשון, אין לי הרבה מה להוסיף. אמונה זה דבר מסובך בכל הגילים. לגבי הקטע השני יש לי הרבה מה להגיד.
    תדפיסי את המשפט הזה שהוא אמר, תגדילי אותו למימדים של קיר שלם, תדפיסי ותשמרי לגיל ההתבגרות. אז תשלפי אותו ותראי לו את מה שאמר. האמיני לי, יהיו לך הרבה הזדמנויות לשלוף אותו, כי בגיל ההתבגרות הילדים נהיים כל כך ביקורתיים כלפי ההורים שבא לך לצרוח.
    לך יהיה "נשק סודי"

    • נולי כבר טרח להדגיש שהוא יהיה אבא שעושה את כל מה שהילדים שלו ירצו. ממש לגזור ולשמור!

      ואל זה נאמר יאללה יאללה…

  2. נולי הזה אומר דברים מקסימים ונבונים.  נראה לי שיכול להיות נורא כיף לדבר אתו 🙂

    מה שכתבת על יחסך לאלוהים מתאים במידה רבה למה שאני מרגישה בעניין. אני יכולה להוסיף שלפעמים אני גם מתרגזת עליו נורא,  ואז גם לא מסתירה ממנו את דעתי.  אבל זה כבר קורה פחות בשנים האחרונות.

    • נולי הוא באמת תענוג של ילד, חוץ מאשר כשהוא לא.
      והגעתי למסקנה שהכי טוב לי סטטוס קוו עם אלוהים. כל אחד מקבל כמות מסויימת של חרא בחייו ואני ממוקמת במקום סביר על הסקלה.
      בכל מקרה יש משהו בריא בדיאלוג עם אלוהים.

  3. 1.שהוא נשמע לו כמו טיפוס רגזני שמעניש אז הוא החליט שהוא לא מאמין בו…
    2.כדי שלא יהיה בודד…"אני לא אבא שלך ולא אמא שלך ולא הגננת שלך . אני לא יכול להעיר לך."- הילד גאון?
    נראה לי שהייתי מסתדר בשואה כי "…הייתי מבקש מאלוהים שיעשה לי אבא ואמא אחרים…" בכל זאת, בשעת מצוקה מחפשים אלוהים

    • מסכימה עם כל מילה.
      (גאון שתופס תחת לפעמים כי האו קולט כמה הוא חכם)

  4. מקסים נולי שלכם.
    אני כל כך אוהבת את החשיבה הפשוטה, התמימה הזו של ילדים.
    חשיבה של שחור לבן. מתה על זה.

    ווכן, נולי כמו כל ילד זועק לסמכות וגבולות.
    מאד אהבתי שבעצם בקשת ממנו עזרה, עזרה בהתארגנות שלכם.

    • אני ממש לא עקבית במידת הליברליות שלי אבל ממש שמחתי שנולי איפס אותי עם הבעת הצורך שלו בהיררכיה.
      לי לפעמים קשה עם החשיבה שחור לבן של נולי ואני מזכירה לעצמי שמילד אי אפשר לצפות לראייה מורכבת של מבוגר.

  5. ממש הפתיעה אותי התשובה שלו – שלא יהיה בודד. איזה מתוק וחכם.
    אהבתי שאמרת לו שמנחשים 🙂 
    וקטעים עם הסמכותיות, שהוא עמד עליה במפורש. חשבתי שהם בתת מודע צריכים את זה, אבל הוא ממש הצהיר על זה, שלך מותר והוא לא יכול. כאילו זה מפרק לו איזשהו סדר שצריך להיות. מרתק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s