שמנה

רגיל

אני רואה תמונות שלי מהנסיעה הקודמת. אישה חייכנית ובשרנית מאד. בחלק מהתמונות אני נראית לעצמי ענקית. אני שמנה בדיוק כמו שהייתי. אני חושבת על כך שבטיול הנוכחי התמונות שלי ייראו אותו הדבר ולא טוב לי עם זה.

אני לפעמים מדחיקה לחלוטין את עניין המשקל אבל יש לי כל מיני פעמוני אזהרה. הלחיים שלי נהיו תפוחות, הישבן שלי ענק והתמונות לא משקרות. את בתקופה שמנה, הן אומרות לי. תקופה שמנה שלא נגמרת.

 

אוכל עדיין משמח אותי וממלא אותי. גם בישול וגם הידיעה שאוכל מנחם מחכה לו שם במקרר או במטבח. מנחם אותי לדעת שלקפה נלווית עוגייה. האוכל הוא מין עוגן. אני לא אוהבת תחליפים דיאטתיים, אני לא אוהבת להרגיש שאני צריכה למנוע מעצמי משהו או לקצץ משהו.

 

אני לא יודעת לעצור, כשאני נכנסת לבולמוס הזה אני לא עוצרת. בשבועות האחרונים היו לי ממש בולמוסים. בולמוס זו מילה שמזכירה לי ג'מוס.אכילה גסה כזאת חסרת הבחנה.

 

אני לא אוהבת לשנוא את עצמי בגלל משקל כזה או אחר. אני כבר לא שונאת את עצמי, אני חושבת, אבל אני פשוט רואה אדם אחר במראה ובתמונות. אישה עם עודף משקל שקשה לי לקבל.

 

נולי חשב שאני בהיריון בגלל הבטן שבולטת  ובגלל שהוא מאד רוצה. הוא גם השווה אותי לאמא אחרת בגן ולא אחת שהייתי רוצה להידמות לה. אישה גדולה ומגושמת וגם קצת מוזנחת אבל אני מבינה מהן נקודות הדמיון שהוא רואה. עוד זריקת אמת קטנה.

 

אי אפשר להגיד שאני לא יודעת מה צריך לעשות כדי לרזות, אכילה מדודה, פעילות גופנית מוגברת וזה עובד.אבל כנראה שהצד בי שמטרפדאת ההרזיה הוא כרגע הצד הדומיננטי. אולי זה בור מסוים של צרכים שאני צריכה למלא בדרך אחרת שאינה אוכל.

 

הייתי רוצה להיות מאלה ששוכחים לאכול ואוכלים רק כשהם רעבים.הייתי רוצה להיות מאלה שאוכלות הכול אבל יודעות בדיוק לעצור מתי שצריך.

 

 

 

מוותרת על עוגת התפוזים שהתכוונתי להכין. במקום זה נאכל תותים או סלט פירות.

 

 

מודעות פרסומת

»

  1. ג’וליאנה, תאהבי את עצמך על מי שאת .

    כמובן שלאוכל יש השלכות על המשקל בסופו של דבר
    אבל הכל מתחיל במחשבה , במה את אוכלת ומה את בוחרת לאכול 
    ואת כמה את נותנת לגוף שלך את מה שהוא צריך
    לא לאכול זה לא מספיק.
    אני יכולה רק להציע שתחליטי עם עצמך עד כמה את רוצה את השינוי עם הגוף שלך ואולי שווה גם לשלם בשביל זה, אז ההרגשה יותר מחייבת

    • מנסה לאהוב את עצמי ולתכנן טוב יותר את ארוחותיי. עברתי את השלב של לשנוא את עצמי כשאני שוקלת יותר.

    • יש כאלה שדווקא מרזים בפסח. החג לא עזר בעיקר כי הייתי הרבה בבית ומרוב תסכול אכלתי. בכלל לאחרונה אני מוצאת את עצמי אוכלת מהסיבות הלא נכונות.

  2. זה בדיוק העניין. את צריכה להסיט את המוח ממחשבות על אוכל.
    את צריכה לגרום לו להסחה יזומה אל עבר כיוונים אחרים.
    צריך לעשות סוויצש במוח שאוכל זה לא העיקר בחיים, הוא נועד 
    בראש ובראשונה לצורך קיום, וביי פרודקט הוא יכול להיות גם מהנה
    אבל זו לא המטרה לפי דעתי.
    יש עוד המון דברים מהנים ומענגים וממלאים ומרוממים בחיים.
    כל דבר שבא במינון מוגזם הוא לא טוב. כשקר בבית זה נחמד
    וכיף לשבת ליד התנור עד גבול מסויים שאם נחצה אותו – נשרף.
                                          שבת שלום

    • מילת המפתח היא איזון. יש תקופות מאוזנות יותר ויש פחות. אני מקווה שאני בתחילתה של תקופה מאוזנת.

  3. אני מאוד מבינה ומזדהה. באמת. אני גם לא חושבת שאפשר באמת להסיט את המחשבה מאוכל. ברור לי שהאוכל ממלא איזה שהוא חלל. אבל ככה זה. לאחרים זה אלכוהול או סקס אועבודה או דברים יותר בריאים. אני חושבת שלשכוח לאכול זה גם לא בריא בדיוק כמו השמנת יתר.
    בזמן האחרון מה שקורה לי זה דווא שדי לראשונה בחיי אני עוצרת ואומרת, לא בא לי. פתאום קשה לי עם דברים בצקיים, שמנים. אני מצליחה לעצור דקה לפני שאני מלאה מדי או מפוצצת. לא יודעת למה. אולי כי השלמתי עם זה שאני אוהבת אוכל והוא מנחם אותי.
    אבל אני גם לגמרי מסכימה שהגבול בין להשלים עם איך שאת ועדיין לנסות לשפר (למען עצמך גם) לבין לשכוח את עצמך הוא דק מאוד.
    אם יהיו לך טיפים, שתפי!

    • זה נהדר שהצלחת לפתח את הרגישות הזאת ולזהות דברים שלא טובים לך לגוף כלא טעימים. זה קורה לי עם דברים שמכילים מרגרינה.
      רוצה להרגיש שלמה עם עצמי גם בהווה ולא שלמות שמותנית בשינוי ומצד שני לא רוצה לבלבל תחושת שלמות בהזנחה.

  4. אולי אני פשוט לא מבין אותך.
    תראי, אני אוכל (אמנם רק ארוחה או שתיים ביום) ומאד נהנה מזה, אבל אני לא רואה איך אני הופך לכל התיאורים שבנות מתארות בעקבות האוכל. תמיד חשבתי שהמיתוס שבו ככל שאתה אוכל יותר אתה נראה יותר שמן – זו אגדה לא מציאותית. כמובן, אני כנראה צודק באופן חלקי – כי זה קשור לעיכול ולפירוק של השומנים בגוף.
    חבל לי שאת במצב כזה, ושאת מונעת מעצמך את ההנאה הקולינארית. אני לא יכול להגיד לך, אבל, שאני מבין או מזדהה איתך. זו בעיה שרחוקה ממני אלף שנות אור (כמו שאני מרגיש).
    אני מקווה שהתוצאה הסופית של כל הסיפור הזה תהיה טובה. ושהיא גם תהיה סופית – כי אני רואה איך יש נשים שאף פעם לא גומרות את הסאגה הזו שבה מפריע להן איך שהן שוקלות. אני מקווה שיהיה אפשר למצוא פתרון שזה לא יפריע לך יותר אף פעם.

    • מודה שזה יותר תסביך של בנות כל נושא דימוי הגוף. החברה גם מצפה מבנות להתעסק בזה יותר.
      זה לא מדוייק מה שאתה אומר. יש קשר בין אכילת יתר להשמנה. אצלי הקשר הוא מובהק. בתקופות זללניות ולא מאוזנות אני משמינה וכשאני מקפידה יורת על מה שאני אוכלת אני מרזה.
      אני השלמתי עם זה שהחיים דינמיים ויש תקופות של השמנה ותקופות של הרזיה. עודף המשקל שלי הוא של כ 15 קילו (ואני לא מאלה שרואות ברזון מופרז יעד אבל אני יודעת באיזה משקל אני מרגישה הכי טוב, שנים של ניסיון)  והבעיה היא שכשאני ממשיכה לא להזהר אני משמינה עוד ואני לא רוצה להגיע למצב שאני לא מוצאת בגדים בחנויות ומתנשפת בהליכה. אני לא שם אבל גם לא רוצה להיות שם.
      כל אחד מכיר את הגוף שלו ויודע איפה הוא עבר את הגבולות הבריאותיים.
      ולגבי מניעת הנאה קולינרית אני לא רוצה להסתגף אבל צריכה להיזהר.

  5. גם אני הייתי רוצה להיות בין אלו ש"שוכחים לאכול" – משום מה זה לא קורה לי כמעט אף פעם. רק כשאני בהתרגשות מכתיבה כלשהי.

    וגם אני אומרת לעצמי: מחר הליכה… כי זה הדבר היחיד שמשתלב עם הלו"ז שלי, ואני לא רוצה למנוע מעצמי דברים שאני אוהבת. לאכול פחות זה כן, אבל לא לאכול דברים שאני אוהבת – עד כאן. בקיצור, רוצה קבוצת תמיכה?

    • אשמח לקבוצת תמיכה. וגם אצלי הכתיבה היא אחד הדברים שמסייעים לי לא לזלול.
      האמת, על קינוחים כמו במצעדי הקינוחים שלך לא הייתי מוותרת אפילו בדיאטה. הייתי אוכלת מהם במידה.
      (יש לנו המון אהבות משותפות, שמת לב 🙂   )

  6. אין לך מושג  עד כמה הזדהתי עם מה שכתבת.
    כאילו אני עצמי כתבתי את זה רק לא אני עשיתי את זה….

    נחמה???? ממש לא, אבל טוב לדעת שאני לא לבד.

    שבוע נפלא יקרתי!

    • גם לי טוב לדעת שאני לא לבד.
      אני מזכירה לעצמי שהחיים זה אתגר וכנראה שאכילה מאוזנת זה אחד מהאתגרים שלי (ושל עוד רבים)

      שבוע נהדר יקירה

    • מתפעלת מהתאמת הפרסומת לפוסט. ברצינות? מתנפחים בפוסט על השמנה?
      איך שלא יהיה, אם אני ארצה לעשות לילד שלי יום הולדת עם מתנפחים (אם דעתי תיטרף עלי) אז זה לא יהיה אצל ספאמרים כמוכם.

      (השקעתי יותר זמן ממה שהגיע לכם בכתיבת התגובה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s