להאמין בטוב שבאדם

רגיל

אתמול שידרו בטלוויזיה את הסרט התיעודי Strangers no more המספר את סיפורו של בית הספר ביאליק רוגוזין הקולט ילדי פליטים ועובדים זרים.

 

אחד הדברים שנגעו ללבי הייתה התפיסה שלהם שבית הספר הוא בית ולכן הוא יישאר פתוח גם מעבר לשעות הלימודים. לרבים מהילדים (ומשפחותיהם, למי שיש) בית הספר הוא אכן בית ואולי כרטיס הכניסה שלהם לחיים אחרים. מנהלת בית הספר אמרה גם שלנו כיהודים חובה מיוחדת לעזור לפליט  גם כדי לזכור מאיפה באנו.

 

 

רואיינו שם ילדים שעברו חוויות קשות מאד, ילדים שראו את בני משפחתם נרצחים לנגד עיניהם, ילדים שמעולם לא ביקרו בבית ספר. ועם כל הפצעים האלה בית הספר הצליח להשאיר להם משהו מהילדות. לראות את עיניו הנוצצות של הילד שקיבל משקפיים לאחר שאותרו אצלו קשיי ראייה או לראות איך הילדים מסייעים בקליטת ילדים שאינם יודעים את השפה לאחר שלפני מספר חודשים הם היו באותו מצב.

 

 

 

חשבתי על זה שילד שמתחנך במוסד כזה הוא ילד שאין סיכוי שבעולם שהוא יהפוך לאדם רע. ילד שמתחנך על ברכי הטוב והנתינה לא יכול לצאת אדם רע.אין ספק שלמרות שאותם ילדים עדיין חיים במחסור ועדיין חרב הגירוש מוטלת על רבים מהם הם מתמלאים מכל האהבה והתמיכה שהם מקבלים בבית הספר .

 

 

 

אחד מההורים אומר למנהלת שהוא רוצה לגדל את ילדיו בשלווה ובמקום השליו בעיניו הוא ישראל. המנהלת הסתכלה עליו במבט מופתע והזכירה לו את הבעיות הבטחוניות בישראל ואת העבודה שישראל לא נחשבת כלל למקום שליו. הוא לא השתכנע. זה גרם לי לחשוב כמה אנחנו בני מזל , לחיות את השגרה שלנו בשלווה (יחסית.. יחסית) , לחיות ברמת חיים סבירה, לתת לילדים שלנו חינוך טוב. מסתבר שכל זה לא מובן מאליו. בשביל אותו פליט אנחנו בפיסגת האושר לא פחות.

 

אנחנו זקוקים לתזכורות כאלה, כל הזמן!

 

ואני מרגישה שאני צריכה להשתחרר מהמקום המסכן שמקטר על הטרדות הקטנות של החיים. זה לא עושה לי טוב וזה פשוט לא נכון לחיות ככה.  

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

»

    • קראתי אותו ואף כתבתי עליו במועדון הקריאה של לי.
      נזכרתי בפוסט שכתבת על הבגדים שהבאת לעובדים זרים (הסיפור עם החזיה. מקסים!)

    • שמתי קישור לאתר הרשמי של הסרט אבל מאד ייתכן שתוכלי למצוא אותו בשלמותו ב ynet
      ממליצה בחום. מעורר השראה ביותר.

  1. יש הרבה מעשי חסד בישראל, הרבה יותר ממה שחושבים וממה שהתקשורת משדרת. יש התנדבות וארגוני חסד בלי סוף וזה חבל שבאמצעי התקשורת בוחרים להראות בעיקר את הרע ולא את הטוב. מדי פעם, ביום המעשים הטובים, או משהו כזה, הם נזכרים להראות משהו או לשדר משהו, אבל לרוב הפן הזה של החברה שלנו לא בא לביטוי.

    • מסכימה איתך שצריך להראות כמה שיותר (אם כי יש שיפור בעניין ורואים יותר אייטמים כאלה בתקשורת) . זה מעורר השראה.

  2. נשמע סרט מרגש ובית ספר מרגש ואנשים וילדים מרגשים 🙂 כתבת יפה – הלוואי שיותר ילדים יתחנכו על ברכי הטוב והנתינה. ואני מקווה שתצליחי להשתחרר מהמקום הקוטרי. גם אני מנסה לפעמים, אבל זה קל להסחף לשם, במיוחד כשסביבך מקטרים הרבה.

    • הלוואי ששתינו נצליח לא לקטר.
      ואת צודקת, זה החינוך שהייתי רוצה לבני ולחבריו.

  3. יש לי 3 דברים להגיד.

    אחד, אמנם זה אירוני, אבל כשאין משקפיים ילד יכול לראות פחות טוב את הזוועות. אני יודע שיש באמירה הזו משהו ציני, אבל אולי זה גם נכון באופן כללי יותר. שבמצבים מסוימים – עדיף שלא יהיו משקפיים.

    שתיים, אני לא מבין את ההנחה שלך שילד שקיבל יחס טוב אחרי זוועות יצא בהכרח אדם טוב. תחושתית, אני מרגיש שזה לא נכון. יום אחד יתעורר בו הרצון לנקום. רגע, אדם שהיה ילד מוכה ובנה בית (מתוך אהבה) – למה התופעה חוזרת והוא הופך להורה מכה?

    שלישית, מן הסתם ישראל היא מקום שלו ואנחנו מאד אוהבים לקטר ולבכות על כל פיפס. אני לא שומע בכלל חדשות, והכל נראה לי פה סבבה. ואני יודע שאת אולי יכולה לתת לי קישור לחדשות – אבל לא צריך. אפשר לחיות בשלווה גם בלעדיהם.

    • אני חושבת שהילד הזה לא היה הילד שרצחו את משפחתו מול עיניו (ועדיין נחשף להרבה זוועות אחרות). אפשר להיחשף דרך חושים אחרים.
      אני מאמינה שככל שילד נחשף יותר לאנשים טובים ולנתינה זה מבטל את ה"אדם לאדם זאב" שהוא ראה קודם. הוא רואה שאפשר גם אחרת ודווקא אז הרצון שלו לתת לעולם מתחזק. רואים את זה במוסדות התנדבות שונים. פעמים רבות המתנדבים הם אנשים שנעזרו בעבר באותם מוסדות. ה"תעביר את זה הלאה" מאד תופס.
      עם ילד מוכה שהוף לבעל מכה זה אחרת. אולי יש לו רצון טוב אבל יש גם את מהש הוא מכיר בבית והוא הרבה פעמים משכפל את דפוסי התקשורת שהוא הכיר. לו היה נחשף בילדותו לאלטרנטיבות אולי זה היה ממזער את הנזק.

      אתה צודק שעדיף למעט בחדשות רעות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s