רגעים בהורות

רגיל

בימים האחרונים אני חווה בצורה אינטנסיבית יותר את ההורות שלי .יצא שאני הייתי צריכה להיות ההורה המטפל הראשי בבית (בדרך כלל הטיפול מתחלק בהתאם ליכולת של כל הורה ברגע נתון , אני מודה בצער שבהרבה מקרים אני לא המטפלת הראשית) יש רגעים של התפעמות והתרוממות רוח מכמה שהילד שלי חכם ומתבטא יפהפה ויש לו חוש הומור נהדר והוא רוקד נפלא ואז מגיעים הרגעים בהם אני מרגישה שקיבינימט, שמישהו ייקח ממני את הילד הזה (המצב החריג אומר שאין מישהו שיכול לבוא ולהושיע) 

לפעמים אני ממש בורחת מתפקידי כאמא, זה לא שאני מסכנת את הילד באיזו צורה אבל לפעמים קשה לי להכיל אותו, את האנרגיות המתפרצות של ילד בן חמש, את הפער הבלתי נסבל בין ההתנהלות האיטית משהו שלי (אני אדם שהקצב שלו איטי) לבין התזזיתיות הקופצנית שלו.

את היום סיימנו מרוטים אם כי הצלחנו לדבר על זה אמרתי לנולי שאני מרגישה שהייתי צריכה לתת לו יותר תשומת לב אבל שיבין שאני זקוקה גם לזמן שלי אבל אני מבינה שאי אפשר לצפות מילד בן חמש להעסיק את עצמו כל הזמן אלא רק חלק מהזמן.

 

היום למדתי משהו חדש ישן, ככל שאני נלחמת יותר בצורך שלו בתשומת הלב שלי כך אני מבזבזת את האנרגיות שלי לשווא כי זה לא כאילו אני באמת יכולה להתמקד במה שאני עושה.אני באמת מקווה שמחר ארגיש נכונות להיות נטו איתו כשאני איתו.

 

הוא ילד ממש חכם, כבר אמרתי? וברגע שאני תופסת מה גורם להתנהגויות מעצבנות אני יכולה לדבר איתו על זה. זו הרגשה טובה לדעת את זה.

 

 

»

  1. לכל אימא יש את הרגעים האלה שהיא חייבת מנוחה וילד עד כמה שאוהבים אותו הוא בדרך כלל נמרץ ורעשני יותר ממבוגר.
    מזל שיש אבא שעוזר ולוקח פיקוד כשאימא רוצה שקט.

    • בדרך כלל אכן יש אבא. אנחנו מזהים את נקודות השבירה  אצל האחר ולוקחים פיקוד.
      הפעם זה לא הסתייע.

  2. אוי אני כל כך מכירה את זה.
    אנרגיות האינסופיות שלו, כאילו סוללה נטענת שלא נגמרת… ואז מגיע הערב והוא נכנס למיטה, ובשניה נרדם, למלא שוב את הסוללה ליום מלא אנרגיה מחדש.
    לא פעם אני מרגישה שאני צריכה להתנצל בפניו ובפני אבא על חוסר הסבלנות שלי.

    הכי טוב שאפשר לדבר להסביר להתנצל, להודות, ולחבק…

    שבת מופלאה!

    • אני מתרגזת מהר ומתנצלת באותה המהירות. לשמחתי נולי לא נוטר טינה.
      החופש קשה אבל עכשיו צובט קצת הלב שהוא נגמר.

  3. יכול להיות שאת פשוט אדם שקיצוני ברגשות שלו, ולכן ברגעים הטובים מאד טוב לך, וברגעים הרעים – מאד רע לך?
    נניח, עם טוליו – גם יש לך את הקיצונויות האלו, או שזה ייחודי לנולי?

    אבא שלי אמר עליי פעם "כשהוא אוהב משהו – הוא אוהב עד הסוף, וכשהוא שונא משהו – הוא שונא עד הסוף". אני די מתנגד היום לשימוש במילה שונא. אולי כי פעם, כששנאתי, הייתי שונא בצורה הרבה יותר קיצונית מסתם אדם שמשתמש במילה "שונא" לתיאור רגשותיו. אבל זה בעיקרון נכון שאני לא חש כל כך דברים, עד שיש לי תחושה – ואז היא באה אליי בצורה מאד קיצונית. אני מאד אוהב, או מאד כועס, או מאד מפחד וכו’.

    • אני חושבת שעם נולי זה בא יותר לידי ביטוי כי ילד יכול לעצבן יותר ממבוגר.
      מבוגרים כבר יודעים מתי לעזוב במנוחה. לילדים יותר קשה לראות את ההורה ואת מצבו (אם כי יש מקרים נדירים שהוא מצליח)
      אני לא יודעת אם מדובר ממש בנטייה רגשית אבל אני מאד מושפעת הורמונלית ואת זה אני תמיד מגלה בדיעבד .

      • ועוד דבר: אני נקרעת בין לצפות מנולי להתחשבות לבין הבנה שמדובר בילד בשלב בו עדיין האגוצנטריות היא עניין טבעי. אי אפשר לצפות מילד להבנה של מבוגר אבל כן צריך לחנך אותו להתחשב.

  4. קיים גן בשם D4 שהוא גם מתפקד כקולטן דופמין. גן זה אחראי על השאיפה על הנטיה לחדשנות, לקופצנות, תזזיתיות, לחיפוש אחר ריגושים וגם לפוליגמיה.
    באמצעות בדיקת דם ניתן לאבחן את רמת הפעילות של הגן הזה ולדעת עד כמה קיימת אצל הנבדק נטייה לאותן תכונות שציינתי. 
    אולי יום אחד זו תהיה בדיקה שיגרתית של זוגות לפני שהם ממסדים קשר, על מנת שיוכלו לנבא אם קיימת נטייה לבוגדנות ולחוסר יציבות.

    • זה איום ונורא לנבא בתחילת קשר נטייה לבוגדנות. אני מאמינה שבגידה באה ברוב המקרים כתוצאה מבעיות לא פתורות בזוגיות. זה עלול להיותלהיות נבואה שמגשימה את עצמה.
      אני הייתי רוצה לחדש דברים בתחום המקצועי שלי אבל זה לא קורה אצלי בתזזיתיות ובקופצנות.
      מאמינה שילדים זקוקים יותר לגיוון ולתיעול האנרגיות שלהם.

  5. נראה לי שההבנה לגבי תשומת הלב שהוא מבקש ממך והסיכוי לעשות כאילו היא ניתנת היא הבנה טובה להתחיל בה את השבוע,אכן איזון וקשב פנימי נדרשים כאן,וכמובן אין מה לזייף..

    • אני לא יודעת אם אני כל כך יכולה לעשות כאילו תשומת הלב ניתן. הייתי רוצה שהיא תינתן באמת.
      הפוסט האחרון שכתבת הרגיע אותי מאד כי גם לנו לא היה חופש יותר מדי תזזיתי ואני התחלתי להרגיש לא בסדר עם זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s