עצלות מחזורית

רגיל

לא כותבת ולא מגיבה. מרגישה כמדי שנה את הכובד המסוים הזה של חג פורים. הייתי רוצה להיות קלילה יותר סביב החג הזה במיודח שיש לי ילד.

הלכנו לעדלאידע שהייתה יפה מאד (הנושא שלה היה פרחים) אבל היה גם הדוחק הרגיל ואי הנוחות הרגילה וסיימנו אותה ממש עייפים עם ילד לא הכי מרוצה.

כנראה שיש משהו שאנחנו עושים לא בסדר .

חוץ מזה יזמתי פרויקט משלוחי מנות. בשנים הקודמות נתתי רק להורים ולסבים שלי (הם היחידים שממש ביקרנו אותם בחג) השנה הוספתי חמים (יצא שהם ישמרו על נולי מחר כדי שאוכל לעבוד אז זה מתבקש וגם לאחי ולאחותי. השוס של המשלוחים היה קופסאות מדליקות ביותר שמצאתי ב"הכול בדולר" וההחלטה שרוב הדברים יהיו תוצרת בית.

 

ההורים והסבים שלי שומרי כשרות. יש לי מספר מועט של כלים כשרים בבית אבל יש סיר אחד אז הגעתי למסקנה שאפשר להכין פאדג' וטראפלס. לחמים שלי אני אופה גם עוגיות וגם לאחי כי הם לא שומרי כשרות.

 

בקיצור המקרר מלא בקופסאות קטנות עם ריבועי שוקולד  (שהוכנו לפני יומיים וסיר מלא בעיסת שוקולד לטראפלס ואת העוגיות אכין מחר.

 

חוץ מזה המרפאה בעיסוק כנראה מפטרת אותנו. היא קוראת לזה הפסקה ואני עדיין מחכה לשיחה ממנה בה היא תסביר לי מאיפה זה נחת פתאום.

 

(אם כי אני מנחשת שזה קשור לחוסר אנרגיה של נולי בפגישות האחרונות. פשוט נמאס לו ואולי ההתקדמות איטית, אוליז ה גם קשור לכך שאנחנו לא עובדים איתו בבית חוסר המשמעת שלי ושל נולי מתסכל אותי).

 

חוץ מזה גם בענייני שמירה על משקל אני הולכת מדחי אל דחי.

 

כנראה שזה ככה בחודש שלפני יום ההולדת .

 

אגב זה החודש בו התחלתי את הכתיבה בבלוג. מרס 2006. הבלוג הזה קיים כבר שש שנים.

»

  1. "מאוד אהבתי את הבלוג שלך! מצאתי אותו בגוגל, אני אשמור אותו במועדפים ולבטח אחזור לבקר בוא בימים הקרובים.

    נ.ב – אשמח אם גם אתה תבוא להתרשם מהבלוג שלי ולחוות את דעתך   <a target=_blank href="http://facebook-il.blogspot.com/&quot; target="_blank"><a href=http://facebook-il.blogspot.com/http://facebook-il.blogspot.com/</a> "

  2. אולי תפסיקי לרדת על עצמך… (חודש לפני היומולדת קצת תרפי) 6 שנים זה מאוד יפה, כל הכבוד על ההתמדה. ולגבי הריפוי בעיסוק חכי ותראי.

    חג שמח!!!

  3. מזל טוב לבלוג, ופורים שמח.
    לא נורא שאין לך מצב רוח לאחרונה.
    איזה כיף לך שיש לך ילד לבלות איתו את הפורים הזה.
    לי אין אף אחד. וזה ממש ממש ממש מבאס.

    • זה באמת מבאס להיות לבד בפורים. קראתי את הפוסט שלך באיחור מה…
      מצד שני גם אני לוקחת את החג כבד מדי ואולי לא מצליחה להעביר לנולי את הקלילות של רוח החג וחבל.

    • אני מאמינה שלפחות חלק מהזמן הוא נהנה. ברור שהדוחק, התורים לכל דבר וההליכה הארוכה לא היו נעימים לו.

  4. לא ברור לי מדוע המרפאה בעיסוק מפסיקה את הטיפול או שמא מדובר בהפוגה זמנית. צריך לעבוד איתו גם בבית, זה בטוח, אבל הליווי שלה צריך להמשך לדעתי.
                       חג שמח לך יקירתי 🙂

    • אנחנו נהיה במעקב . מאז שוחחתי איתה והיא מאמינה שנולי בשלב טיפולי בו צריך לתת לזמן והבשלות לעשות את שלהם. בהתחלת טיפול יש בדרך כלל התקדמות מטאורית ולאחר זמן המצב נהיה סטטי ויש גם נסיגות. היא בעד לתת לו קצת שקט מהמסגרת הטיפולית.

      כן, צריך למצוא פעילויות שגם יהיו מהנות לו וגם מחזקות.

      חג שמח 🙂

    • אני מאד נהנית מהכתיבה כך שאין סיכוי שאפסיק  בקרוב.
      ולגבי השוקולד הגעתי למצב של יותר מדי שוקולד. מזל שהרוב הולך לחלוקה.

  5. כל הכבוד על ההשקעה במשלוחים! אני ממש מתפעלת!
    אולי נולון הוא פשוט כמוך, נרתע מהחג הזה. גם אני מרגישה עכשיו כבדות וגועל נפש מכל המתוקים האלה.. והאלכוהול.. פיכס.
    ומזל טוב על הבלוג! איזה פז"ם מרשים..

    • זה היה מהנה אבל באמת צריך להקפיד על מינון מסוים אחרת זה נהיה מאוס.
      הבעיה היא שבישראל חגים מתחילים חודש לפני התאריך וכשאת מגיעה לחד עצמו כבר לא בא לך.

      חג שמח 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s