רגיל

היום נתקענו בפקק אימים בדרך לעבודה. פקק שהציף המון לחצים וג'יפה רגשית.כל הקונפליקט בית עבודה וההתנהלות שלנו בו. הג'יפה הייתה אמורה לצאת איך שלא יהיה אבל זה קשה.במיוחד בתקופה האחרונה.

 

 

 

עכשיו כואב לי הראש, השרירים שלי תפוסים ואני יודעת שעשיתי נכון אבל בכל זאת אני מרגישה שקשה לי להתחיל יום עבודה ככה.

 

מנסה לא להיות מושפעת ולהרגיע את הוריד הפועם.

 

 

מודעות פרסומת

»

  1. אני מזדהה.
    כנראה האתגר של המקום שלנו בחיים, של התקופה הזו (זוג עם ילד פעוט) הוא הנושא הזה של חלוקת תפקידים והתמודדות עם הג’יפה הרגשית שהוא מייצר. אני חושדת שככה זה אצל כולם…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s