רגיל

שוב משבר בגן , שוב משהו שכנראה שאנחנו כהורים לא עובדים איתו נכון, שוב חששות ודאגות מה קורה ולמה אנחנו לא בסדר ואיך לעזור לילד שלנו .

ושוב השיחות הארוכות עם הגננת שבאמת נשמע שהיא מתכוונת לטוב, אני כבר התגברתי על המטענים שהיו לי נגדה ושוכנעתי בטוהר כוונותיה ובכך שלילד שלי קשה ושוב דאגות ודרמות פנימיות וסערות ושיחה ארוכה ארוכה וחופרת עם הנולי שמצידו מגלה גם התנגדות אבל אז בכל זאת הייתה לי הפוגה. יום שלם של טיול עם העבודה. טיול בגשם העז של תל אביב שגרם לנו כמעט לגדל זימים. אבל הגשם היפה הזה על נווה צדק היפה ואחר כך קריוקי (אמנם השתפנתי לעלות על הבמה אבל נהניתי לשיר ולזייף בקהל) וגם מרצה מצחיק שמדבר על שימור ההומור בסיטואציות טעונות. הוא היה ממש היפראקטיבי עם זיכרון מדהים לשמות ויכולת שליפה ואילתור מרשימה.  והחברה הנעימה והעצות הטובות: בעיקר להקשיב לו ולהתבונן בו וללמוד אותו במנותק מכל התיאוריות ההתפתחותיות והציפיות הרבות ממנו ופשוט לראות אותו כמו שהוא.לומדים את זה גם בקורס אצלנו ולשמחתי יש לי קולגות מקצועיות ו/או בעלות ניסיון אימהי רב ומהן אני מקבלת שיעורי הורות נהדרים גם בשיחות קטנות.

ואז מגיעים הביתה לילד שמח ואב מותש. הוא קיבל ביצת קינדר והיה לו כיף אצל המרפאה בעיסוק ואפילו הסייעת אמרה שהוא השתדל (את רואה, אני אומרת לעצמי, משהו מהחפירות נכנס) והחיבוק שלו היה ריחני ומתוק וגם ההצהרה שלו שהוא אוהב את הזמזם (איך? לא ברור). אני מקריאה לו את "איתמר והשד הכחול" וחושבת שאולי השד באמת לא כזה נורא.

»

  1. בגיל 5 יש לצפות לפרטים מרובים וקרובים יותר למציאות בציוריו, ובינתיים שחקי איתו בפלסטלינה, באטבי כביסה ( לפתוח לסגור ולהצמיד) ללוש בצק, וכאלה. גם לקחת דף נייר בגודל חצי דף מחברת רגילה, ולצבוע שטחים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s