אופטימית או פסימית

רגיל

שיר דמע כותבת  נפלא על ההתלבטויות שלה לגבי הרצון להיות אמא. באחת מהתגובות לפוסט זה הועלתה תהייה איפה כל האימהות האומללות האלה שאין להן זמן לעשות פיפי. כותבת התגובה ראתה סביבה אימהות מאושרות לילדים רגועים.

התגובה הזאת העלתה אצלי כמה מחשבות:

 

קודם כל אני חושבת שזה נהדר לראות את הצדדים היפים בכל נושא. אני מאמינה בזה אבל לא תמדי מיישמת.

 

האם אני בעיקר מקטרת פה בבלוג ומספרת על הקשיים ופחות על הרגעים היפים?

 

האם זה נכון/עדיף?

 

מאילו בלוגים הייתי נהנית יותר? מאלה שכמוני מדברים על הקשיים וההתלבטויות ובעצם היותם הם אומרים לי: היי, את נורמלית. או מאלה האופטימיים שמתארים (בעיקר אבל לא רק)את השמחות הקטנות של החיים ומזכירים לי כמה החיים יפים.

 

אני נהנית משני הסוגים, אני מכילה את שני הטיפוסים בתוכי. אני אוהבת לקבל תגובות מבינות ואוהדות וגם תגובות עם עצות אימהיות כי אני מרגישה שההורות זה התחום אותו אני רוצה ללמוד. זה מוקד החיים שלי כרגע. ולמידה זה אומר: התלבטויות, שאלות, קושי, כישלונות וגם הצלחות.

ואני רוצה שתלוו אותי פה בלמידה שלי, אני רוצה שתגידו לי מה אתם חושבים ואני גם רוצה לכתוב פוסטים אופטימיים על ההצלחות שלי, על ההנאות של מההורות . וכן מתפלקת לי פולניה רטננית מדי פעם (אני מושפעת לעתים מפולניה יקרה שאני מסתובבת איתה וד"ל) ואתם יודעים מה, גם אותה אני די מחבבת.

 

 

 

»

  1. נדמה לי שבכל אחד ואחת מאיתנו יש גם וגם. עליות ומורדות. וההידהוד אחד בליבו של השני יתרחש רק אם נשתף באלו וגם באלו. שנרגיש שהסיפור הוא אמיתי. לא פסאדה פולנית של הכל טוב, ולא קוטראי שאי אפשר כבר להכיל. קצת מפה, קצת משם, והעיקר שיבוא מהלב.

    • מה שמטריד אותי זה שהקושי והטוב לא מאוזנים ואני מרגישה שזה קשור לאיזה שיבוש בהסתכלות שלי על הסיטואציה. כמעט בכל סיטואציה קשה אפשר לראות גם צדדים טובים.
      ואני נוטה יותר לראות את הרע.

  2. אוהו, אני רואה שהשיחה שלנו אתמול השפיעה עלייך עמוקות!

    לאיזה פולנייה את מתכוונת בדיוק? ומה זאת אומרת שאת "די" מחבבת אותה?
    חכי חכי מה אעשה לך!

    • התלבטתי אם לחשוף את אותה פולנייה אבל הפולניה חשפה את עצמה.
      עכשיו אני מסתתרת מפניה.
      מתעלייך! (כפולנייה)

      • גם פולניה וגם פקאצה?!

        ורוד זה אומר שאפילו לפולניה רואת שחורות כמוך יש אופטימיות שמתחבאת לה שם…

    • חיבוק ענקי, זה מה שמגיע לך!
      וכשאני כותבת כל יום ובשטף אני מרגישה שאני מטרחנת מדי.

    • אני מסכימה איתך שאם הייתי כותבת רק טוב אולי היה יותר קשה להתחבר למה שאני כותבת.החיים הם לא שחור ולבן.
      ומצד  שני אני לא רוצה לראות את החיים שלי ואת הילד שלי בפרט במשקפיים שחורים. אני רוצה לאזן בין הטוב לרע.

    • אני אוהבת את הכתיבה שלך כי אתה באמת מתייחס למורכבות הזאת. אני מרגישה שאצלך יש איזון בין הטוב לרע.

  3. יש לי רק חברה אחת שהכל אצלה הפי הפי ג’וי ג’וי ומקבלת הכל באהבה ובסקרנות. כל השאר שמחים ושמחות בהורותם, אבל מקטרים מכאן ועד בכלל. המפגשים איתה הם עסק מרענן.

    • אני מנסה ללמוד מאנשים  כאלה. יש לי חברה לעבודה שהיא ככה ואני מגלה שלמרות הראייה החיובית שלה יש בה הרבה מורכבות. לא תמיד זה בא לי טוב, אני מודה כחי לפעמים בא לי להתבכיין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s