פריצות דרך

רגיל

אני מתחילה לעבור פריצת דרך רגשית עם עצמי. השבוע אני מתחילה להתגבר על שני מחסומים בתקווה שאכן הם יעשו לי את החיים יותר קלים.

הייתה לי היום שיחה קשה עם טוליו שנגעה לזה שאני לא נוהגת . הרגשתי בהתחלה התנגדות גדולה לכל הנושא בעיקר לאור נסיון העבר (כ100 שיעורי נהיגה עם מורה שטענה שיש אנשים שרצוי שלא ינהגו וכנראה שאני שייכת לקבוצה הזאת. אני המטומטמת המשכתי איתה כדי להוכיח לה את ההפך ואז ילדתי והפסקתי) אבל קול קטן בי אמר שנמאס לי להרגיש כמו כישלון סביב העניין הזה. אי הנהיגה זו נקודה מאד רגישה אצלי והיא עולה כל פעם שיש סיטואציה בה אני תלויה בטוליו או צריכה להביא את נולי לחבר שגר רחוק. במודיעין להיות בלי רישיון זה הופך להיות ממש נכות את זה כל אחד יגיד ואמרו.

 

 

 

אז התחלתי לחפש מורה לנהיגה למאותגרים ומצאתי המלצות חמות על אחת ממישהי שעברה טסט בגיל 40. התקשרתי אליה ודיברתי. סיפרתי לה את הסיפור שלי ואמרתי לה שאני תלמידה מאתגרת במיוחד. היא אמרה לי שהיא לימדה גם תלמידות מעל 60 ושהיא מאמינה שכל אחד יכול להוציא רישיון. היא עודדה אותי לעשות קודם כל תיאוריה ואז לגשת אליה. זה הרגיש לי כמו מבחן לגבי רצינותי אבל התחלתי בזו השעה תהליך.

 

המחסום השני שפרצתי הוא קל יותר. הזמנתי עוזרת כי הודיתי בפני עצמי שיש דברים שאני פשוט לא מסוגלת לנקות ורצוי שמישהו יעשה את זה מדי פעם. היא תבוא בעוד שבועיים (בחרתי לקחת קצת זמן כדי ללמד את עצמי לסדר וקצת לנקות כדי שהיא לא תבוא לערימת הג'יפה שנקראת בית, כבר היה יותר נעים)

 

אני מרגישה כאילו אני מזמינה פנימה  גורמים שפעם פשוט פחדתי להכניס. אני מקווה שאכן אני מתגברת על פחדים ישנים שאני חיה איתם כבר לא מעט זמן.

 

אחרי שדיברתי עם המורה לנהיגה פרצתי בבכי משחרר.

 

גם יש מגמת שיפור קלה בתהליך הגמילה של נולי. פתאום זה נראה אפשרי.

 

 

»

    • אני אזדקק לכל אצבע ואצבע מה שכן הפעם אין לי תירוצים להרפות והמורה שדיברתי איתה עשתה לי תחושה של אחת שתאמין בי.
      טוליו מאמין בי ואני עובדת על להאמין בעצמי.

  1. כמה טוב זה בכי משחרר. תכף הולכת לכתוב על שלי.
    וגם: גדול! גם אימא שלי הייתה מנקה את הבית לקראת העוזרת: "תרחצו כלים, לא נעים, מחר נטשה באה".

    • אני כל כך רוצה לשמוע עוד על מה שעובר עליך בעקבות הפוסט שלך. את מוזמנת גם לכתוב לי בפרטי אם את רוצה.
      ולגבי העוזרת חברה לימדה אותי לשטוף כלים לפני כדי שהזמן היקר שלה לא יחבזבז על זה אלא על דברים חשובים יותר כמו חלונות…
      אבל יש גם את גורם הפדיחה מהבית הלא מתוחזק
      כך או כך זה משעשע.

  2. ג’ולי מאמי,
    כשדברים טובים באים – הם באים בצרורות 🙂
    איזה יופי לשמוע שאת לא מוותרת על לימוד נהיגה.
    אי יכולת לנהוג זה באמת סוג של נכות.
    את תלמדי וגם תצליחי. אני בטוח.

    • 🙂 לכי על זה. אף פעם לא מאוחר וכשמצליחים זה משפר את איכות החיים .
      אני מבינה את החששות אבל אני מאמינה שאת מסוגלת

  3. נפלא!
    אני את עיניין נקיון הבית כבר מזמן הרמתי ידיים… ויש לי מנקה אחת לשבוע לשלש שעון… ובא לציון גואל…

    אגב, לאמא שלי במודיעין יש עוזרת מעולה, אני חושבת שהיא מחפשת עוד עבודה אם תרצי אשדך..

    ובעיניין נהיגה, זה באמת ישחרר אותך, ובאמת עם מורה עם סבלנות אני מאמינה שאפילו מאותגרי נהיגנ יכולםלעשוות את זה.

    בהצלחה יקרת!

    • אני אשמח מאד לשידוך! הפעם בחרתי בעוזרת שעובדת עם חברת ניקיון  אבל אשמח לפרטים במייל
      (כמה היא לוקחת, מה היא עושה או לא עושה, ביטוח וכו’ וכו’)

      • ג’וליאנה יקרתי,
        כתבי לי כל מה שאת רוצה לדעת ו.. אשאל את אמא שלי…

        ומקומי יהיה בגן עדן

        (אמרו לי פעם שמי שעושה שידוך מוצלח מקומו מובטח… אז מה אם המקור זה לא שידוך עם עוזרת…)

    • סבלנות, התמדה וריכוז.
      והלוואי שזה באמת יהיה מוצלח ושנצליח לעמדו בהעסקת עזורת כלכלית.

  4. אני למדתי נהיגה רק בגיל 44, עשרים שנה קודם ניסיתי וויתרתי אחרי כמה כשלונות בגלל אילוצים כלכליים והפעם למרות הגיל התעקשתי והצלחתי.
    החיים אחרי שיש לך רישיון קלים הרבה יותר אבל מצד שני הולכים פחות ברגל.
    אני מאשימה את הרכב בזה שעליתי במשקל

    נשאר לי עוד להתגבר על מחסום העוזרת, לנקות אני דווקא מנקה טוב אבל הכוחות כבר לא מה שהיו פעם.
    אולי בגיל 55 אעזור עוז ואמצא לי עוזרת

    • עניין ההליכה ברגל זו באמת בעיה  אבל אני לא מתכוונת לקחת את האוטו לכל מקום (במיוחד לאור מחירי הדלק העולים). את מלכה שהוצאת רישיון בגיל 44.
      מה שמרוויחים מרישיון זה יותר אפשרויות ופחות תלות. ככה אני רואה את זה.
      עדיין אצטרך להתגבר על הרבה פחדים ועל הנזק שהמורה לנהיגה הקודמת עשתה לאמונה ביכולות שלי.

      ולגבי העוזרת נראה לי שהעסקת עוזרת זה תורה שלמה שנראה ליש כולם יודעים אותה חוץ ממני. ובכל זאת הבית בטוח יהיה נקי יותר כי העוזרת רק תנקה ואל תעשה עוד דברים תוך כדי.

  5.  בצעירותי לא חשתי  בחסרון רשיון נהיגה ואז פרצה מלחמת יום כיפור, בעלי גויס ואני נשארתי עם תינוק שחלה בבית ,  ולי לא הייתה אפשרות להגיע לבי"ח
    צילצלתי למרכז חרום וביקשתי עזרה.
    שלחו לי צעירה שבא ולקחה אותנו לבי"ח ברכב ה(התנדבות)  ואמרה
    כאשר תסיימי , תצלצלי , כי השארתי את הילדים לבד בבית.
    באותו רגע החלטתי שאני עושה רשיון נהיגה . התאוריה עברתי מיד ואז התחילה "דרך יסורים" שלי עם מבחן מעשי.
    לקח לי שנתיים , 149 שיעורים , ובטסט חמישי עברתי.
    קנינו בשבילי מכונית פיצי , 2 דלתות והתחלתי מיד לנהוג.
    עברו שנים ואני מברכת את עצמי על החלטה .
    החיוב הוא  הניידות החופשית , כך  האפשרות  לבחור ללמוד , לעבוד  במקום מסויים התרחבה .
    השלילה  – השמנתי.
    על תוורתי , תמשיכי ללמוד ולפני בחינה  תעשי כל יום במשך שבוע שיעורים
    צמודים כדי לאגור נסיון.
    בהצלחה !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s