ניידות

רגיל

נולי: כשאני אהיה גדול אני אתחתן אם אישה שאוהב ויהיה לי ילד אחד…שניים… שלושה…ארבעה, מה שיצא ואני אגור ברחובXXX (הכתובת שלנו)."

אמא:ואיפה אנחנו נגור?

נולי: אתם תגורו ברחובות איפה שסבא וסבתא X גרים.

אמא: ואיפה הם יגורו?

נולי: בברצלונה כמו סבא של איתן (ילד מהגן).

 


וחוץ מזה אנחנו בחודש ממש מוזר. אמנם קיבלנו מתנת כסף יפה אבל קפצו עלינו הוצאות ברמה בלתי נסבלת: מוסך רופא שיניים ודוח מהירות.כסף בא וכסף הולך זה בדיוק זה.


עשיתי לנולי בוקר של כיף. היה לו איבחון בבוקר אז על הדרך אכלנו באומה ארוחת בוקר מפנקת (ונולי קיבל שוקו בספל של גדולים מה שעשה אותו מאד מאושר).

לקינוח קניתי לו סוף סוף מעיל והוא בחר את הצבע: צהוב זועק. בהתחלה קצת נחרדתי מהצבע ואז חשבתי כמה הוא נראה מקסים בצבע הבולט הזה. מסקנה: לסמוך על הילד!


מדהים אותי העידן הזה שילד עם בעיות מוטוריות מסוימות כמו נולי רואה ים של אנשי מקצוע. מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, אנחנו עומדים לנסות את מרפאת הגמילה של דוקטור קושניר כי נשבר לנו מהלילות הרטובים, ורופא התפתחותי. זה אמנם נהדר שקופת החולים מאפשרת את זה ושהמדיניות היא איתור מוקדם של זה אבל לפעמים הכמות הזאת נראית מאיימת ומתישה. אני תוהה כמה כאלה עוד נראה עם הגיל.

ואני תוהה כמה אנשי מקצוע רואים ילדים עם בעיות חמורות יותר.


ומצד שני רואים שיפור. המאבחנת של נולי הראתה לנו את הציור שצבע בתחילת האיבחון והשוותה אותו לציור שהוא צבע בפגישה זו וזה היה שיפור מדהים.

אני משתדלת להראות לנולי כמה אני אוהבת את הציורים ה…מופשטים שלו. כי הוא שומע יותר מדי פעמים שזה סתם קישקוש. אני באמת צריכה להכיר לו את ז'ואן מירו.


 

 

»

  1. זה אולי מתיש ללכת לכל כך הרבה מטפלים, אבל זה באמת לטובת הילד.
    כאשר מאבחנים את הבעיות בזמן יש סיכוי טוב לטפל בהם בהצלחה. חלון הזמן הזה קצר ואם לא מאבחנים אותם בזמן אחר כך נתקעים איתם לכל החיים.

    מעיל צהוב זוהר – בדיוק הצבע של האפודת בטיחות שיש להחזיק באוטו כי זה הצבע הנראה ביותר. לילד שלך יש שכל בריא, זה הצבע הכי בטיחותי שיש.
    כל הכבוד לנולון.

  2. אני יודעת ולכן אני גם מוכנה למאמץ הזה.
    והמעיל האו יותר צהוב קורנפלקס. שימושי במיוחד בגני השעשועים. לזהות אותו מרחוק.

  3. זה דומה לסיפור של בן של חברה, נראה שההתפתחות המוטורית איטית יותר, אפשר לפתח השרירים בכל מיני משחקים בלי שיחוש אפילו שמצפים ממנו ושהוא תחת ביקורת.

    • זה באמת מה שעושים אבל עדיין יש בזה מין המילכוד כי אם זה משחק אז לכאורה אנחנו לא אמורים להכריח.
      אנחנו מסבירים לו לפעמים שהדברים נועדו כדי שיהיה לו יותר קל לעשות דברים שעכשיו הוא מתקשה בהם.
      אגב חייבת לציין לטובה את הגישה המעולה של המאבחנת ושל המרפאה בעיסוק שלו.
      הן מצליחות להיות נחמדות ולא ללחוץ ובמקביל לדרוש

  4. חמוד אמיתי.
    ולדעתי כן. זה לא יוזמות פרטיות שלנו אלא המלצה של אנשי מקצוע נטולי אינטרס אישי שרואים מה אפשר לשפר. דברים שדי תואמים את מה שאנחנו רואים.
    האינטנסיביות של זה קשורה גם לגיל כי כשעושים דברים מאוחר מדי לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא הם פחות אפקטיביים.
    בינתיים זה מוכיח את עצמו.

  5. איזה קטע… בדיוק קניתי לאורלה תיק גב קטן, ונתתי לו לבחור את הצבע, שהיה כמובן צהוב לימון מזעזע! אבל גם אני הגעתי למסקנה שזה צבעוני ושמח.
    אנחנו מתמודדים עדין עם בעיות גמילת חיתולים ביום- כבר חודש וחצי והוא עדיין לא ממש מצליח לשלוט, זה מיאש ברמות נוראיות, ויש בי כל המן את החשש שדחפנו אותו לזה מוקדם מדי, אבל מצד שני- אי אפשר לחזור חזרה.
    ואגב, אני מכירה ילדים בני חמש ושש שעדיין ישנים עם חיתול. כולם אומרים לי שעם בנים זה יותר איטי מאשר עם בנות.

    • או, גמילת היום הייתה סאגה בפני עצמה ורק בגיל שלוש וקצת הוא ממש השתלט על זה. גם אנחנו לחצנו מדי וגם הייתה תקופה שחזרנו לחיתולים ואחר כך ניסינו שוב.
      מנחם לדעת שזה עניין מורכב ללא מעט ילדים ובנים בפרט.
      אבל זה מתיש ומייאש. עוד יותר ייאש אותי לשמוע שזה תורשתי כי גם לטוליו בזמנו היו קשיי גמילה.
      ננסה ונראה. עכשיו פסיכולוגית קשה לי ולדעתי גם לנולי להחזיר אותו לישון עם פולאפס.

  6. אני מנסה להיזכר אם גם בנו השקיעו ככה כמו שמשקיעים היום… ברובנו – ממש לא. והאם יצאנו בגלל זה פחות בסדר? מה היה יכול לצאת מאיתנו, אילו היו משקיעים יותר? זו שאלה שהתשובה עליה מאוד מסקרנת אותי. אישית אני מצטערת שלא השקיעו יותר בלדחוף אותי קדימה.

    מה זה אומה? בית קפה בעיר מגוריכם?

    עשית לי חשק לשוקו… של גדולים!

    • ארומה 🙂 סליחה שהרסתי את הילת המסתורין של קפה קטן שכונתי ואינטימי. סתם ארומה.
      לי היו לא מעט בעיות מוטוריות דומות לשל נולי ועד היום אני מתקשה בדברים שלאחרים נראים טריויאלים כמו לחתוך דברים ישר.
      חוץ מזה אני זוכרת שהשקיעו בי כשהיה צורך אבל המודעות הייתה שונה.
      מעניין עד כמה השקעה מצליחה לגבור על הגנטיקה.
      ושוקו של גדולים-יאמממממ!

  7.    אני נזכרת שגם לבני היו בעיות גמילה  ואז ..בעלי לקח חיתול בד (אז לא היו חיתולים חד פעמיים כמו היום ) , קשר לראש המיטה ואמר . כאשר תרגיש שאתה רוצה פיפי ואין לך זמן ללכת לשרותים , קח את החיתול ותעשה בו.
    תוך זמן קצר בני  נגמל.

    יש לך ילד מקסים ומלא קסם – צריך ,אם אפשרי ,  עוד קסם נוסף.

    • עם גמילת היום גמרנו הבעיה היחידה היא שבלילה הוא ישן עמוק ולא מרגיש כשבורח לו.
      עכשיו חזרנו לפול אפס. מין חיתולי לילה דמויי תחתונים . ככה כולנו ישנים שינה איכותית יותר.
      עשינו את זה בעצה אחת עם נולי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s