זמן ערב

רגיל

בערבים אני מתפצלת לכמה דמויות קטנות: היעילה שרוצה להספיק ולשמור על השגרה המוכרת והמנחמת,  מפזרת החום והשמחה בבית שמנסה לעצור מדי פעם ולא להיות כל כך טרודה, זאת שרוצה את היחד המשפחתי וזו שרוצה את השקט והלבד.

והכי אני אוהבת את הרגע הזה בו נולי לבוש בפיג'מה שוכב במיטה, אני שוכבת לצידו ואנחנו מדברים, אני מקריאה סיפור ואני יודעת שעכשיו זה הזמן שלנו ועוד מעט יהיה זמן שלנו אחר עם טוליו וגם זמן שלי.

אני יוצאת עם חברה להליכות, שתינו צמאות להתאווררות הזאת ואני נהנית להרגיש שאני מהירה ובכל זאת מצליחה לדבר. תחושה שדפקתי את השיטה והצלחתי גם לצבור אנרגיה, גם למלא חובה לגוף וגם לנהל חיי חברה.

 

המלצות ערב:

 

דמיון מודרך: לנולי יש הרבה חלומות על מפלצות ובדמיון המודרך יש לנו מרחב יצירתי לעודד את המוח שלו לחשוב על הדברים שהוא אוהב. הוא אוהב למשל משאית זבל 😛

אז תיארתי לו אותו נוסע במשאית ומרים פחי זבל ואז הוא אמר, ואז באה מפלצת ואני דורס אותה.

המסקנה שלי מכל זה שלילדים יש את העולם הקטן והאפלולי שלהם אותו אנחנו נוטים להדחיק אבל הוא קיים.

 

תה חם מול הטלוויזיה.

 

גירודים בגב, בילוי זוגי מהנה.

 

למצוא זמן זוגי לראות סדרות ששנינו אוהבים  בדיוידי.

 

סעודה אצל המלכה/ רותו מודן. ספר אנרכיסטי שמזכיר לכולנו כמה כיף להיות ילדים ולאכול בידיים. נולי אהב במיוחד  את הקטע שהמלכה שותה קטשופ ישר מהבקבוק. אני פתרתי לו את הדיסוננס בין ערכי הנימוס שאנחנו מנסים להקנות לו לכיפיות שבאכילה בידיים כך: "כשמלכת אנגליה תזמין אותך לארוחה חגיגית תוכל לאכול בידיים. "

 

לפני השינה אני גם מוצאת זמן לקרוא. למעשה אני נהנית יותר להירדם על ספר מאשר מול הטלוויזיה אבל אני מדברת על איזור זמן אחר לגמרי.

 

אני אמנם לא מספיקה כלום ע"פ ההרגשה שלי אבל בכל זאת ערב זה זמן טוב לי. הבוקר זה סיפור אחר.

 

 

 

 

»

  1. לי יש תמיד הרבה תוכניות לאחרי העבודה, בל המעטות באמת תגשמות, מה שכן אני משתדלת לסיים את כל עבודות בית לקראת שעה 8 וכשפושקין סוף סוף הולך לישון זה הזמן רק למנוחה.

    • אני לא מצליחה לסיים את העבודות עד 8. גם ובעיקר בגלל שאני רוצה גם לבלות עם נולי.
      טבכל זאת תמיד אפשר לדחות דברים למחר.

  2. "איתמר מטייל על הקירות", גם נינה היתה ועדיין יש לה פחדים.
    בקלטת, בכל אופן, יש סיפורים שהילדים מפחדים מהם והתמודדות עם הפחדים (הילד לוכד את המפלצת שבחלום שלו, הילד עושה קסם והופך את אבא לכל מיני חיות וגם לנמר ומתמודד עם זה ומוצא פיתרון בעצמו)
    אני לא יודעת איך נראה הספר אבל אני מניחה שהוא פחות מפחיד מהקלטת..
    דימיון מודרך נשמע גם משהו שכדאי לאמץ, אני אנסה את זה..
    לנינה יש לוכד חלומות שהיה שלנו ולתקופה מסויימת זה עזר לה, עכשיו אנחנו מידיי פעם כשהיא מביעה פחד, מזכירים לה אותו.

    • את מתכוונת ל"איתמר והשד הכחול?"
      משתדלת באמת להשתמש בעולם הקסמים עם ההיגיון הפנימי שלו ולא לבטל את הפחד שלו כשטויות…
      גם לנו יש לוכד חלומות.
      לפעמים הדמיון מודרך עוזר ולפעמים פחות.

    • הם עמוסים. וזה גם ערב שאין בו משהו מיוחד כמו אורחים או חוג.
      ככה זה עם ילדים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s