פוסט תחילת השבוע בזרם התודעה…

פוסט תחילת השבוע מסרב להיכתב ואני כל כך רוצה לכתוב אותו אבל המילים כאילו נתקעות איפה שהוא ומה שיוצא זה רק תלונות. ואני בכלל לא רציתי לקטר, רציתי לכתוב בלי לחשוב מהצד האפל של הירח. מזכיר לי סווטשירט שהיה לי בגיל 16 אדום עם הדפס של העטיפה היפהפיה של פינק פלויד. אדום לא הכי מתאים כרקע אבל אהבתי אדום וסירבתי להתפשר עם עצמי.

 

והיום אני כולי אפורה. בלבוש אני מתכוונת. ירדתי חצי קילו בשקילה השבועית שלי ואני מפותעת שזלילות סוף השבוע לא השפיעו על כל העסק. אתמול ראיתי תמונות רזות שלי וחשבתי שזה יכול להיות נחמד לחזור למצב הרזה וגם חשבתי כמה חבל שהחולצה בצבע טורקיז עם פרחים כחולים כבר הפכה לסמרטוט מרוב לבישה והלכה בדרך כל בשר.

 

ואתמול ראיתי תמונות של טוליו הילד. הוא פתאום נראה לי פחות דומה לנולי מפעם אבל היו לו נמשים וזה כל כך חמוד. מוזר איך ילד הופך למבוגר ויותר מזה איך מבוגר הופך לזקן ומשתנה כל כך. לחמותי היו תלתלים.

 

ונולי כבר לא מושכן שאקרא לו בשמות החיבה שלו וזה כל כך קשה לי אבל אני שמחה שהוא אוהב את שמו עד כדי כך שהוא רוצה להיקרא בו. הוא כבר לא תינוק ולא פעוט אלא ילד של ממש. פעוט, איזו מילה מקסימה.כנראה שזו הסיבה למה אנשים עושים עוד ילדים. יש כנראה איזה צורך כזה להרגיש נחוצים. ומצד שני לחשוב על השלב הזה של תינוק רך תלוי לי על הציצים לא עושה לי כל כך טובה. זה ממש ויתור עצמי השנה הזאת. את יוצאת לחלוטין מהאגו שלך ועסוקה כל היום בילד וזה בעצם אולי רק איך שאני זוכרת את אותה שנה. יש בלוג שמתעד אותה. אולי צריך להסתכל ולהזכר.

אני זוכרת את השדיים הדולפים בעבודה.קרה לי פעמיים.  בכלל יש מין ריח חמוץ כזה שמלווה אותך כשאת מיניקה.

 

הגננת ביקשה מאיתנו לכתוב נקודות אור של הילד שלנו. אני רואה את זה ככוונה טובה . אולי האי רוצה לאמץ לעצמה קצת מהמבט האוהב שיש לנו על ילדינו.

נהניתי לכתוב את זה אבל עלו בי הספקות. מה אם אני כותבת את מה שאני רוצה שהילד שלי יהיה? האם אני מצליחה לראות אותו כפי שהוא?

 

אני חושבת שאני לא מצליחה להיות אמא בלי הספקות האלה.

 

והיום כהרגלו נולי בא להעיר אותי. טוליו הוא איש הבקרים ואני אשת הערב. בבוקר טוליו מארגן את נולי וזה כולל גם מקלחת כי נולי מרטיב בלילה. ההרטבות האלה הפכו לשגרה ואנחנו פשוט עושים את מה שצריך וזהו סביב זה. ואני אוהבת לשמוע את הקולות שלהם מדברים ומתווכחים כי נולי רוצה לבחור את בגדיוץ ואז נולי בא אלי לבוש בחולצת בופרמן האהובה עליו אבל אני נזכרת שקריר היום אז מחליפים. הוןא נכנס אלי למיטה כדי להעיר אותי אבל זה הופך לסשן התפנקות ואז אני מצליחה לקום והשעון היום היה לטובתי. יש עוד כחצי שעה של התארגנות. מקלחת קפואה כי לא היו מים אבל אני חייבת ואני לבושה ומוצאת זמן להתאפר. נולי לובש את חליפת המעבר החדשה שלו שהולמת אותו מאד.בסך הכול בוקר מוצלח.