על אוכל אכילה ובישול

רגיל

נהניתי מאד ממאסטר שף. איך אפשר ליהנות מתכנית שלא יכולה להעביר את הריחות והתבלינים? אולי כי המילים והמחוות הגופניות של אנשים שהאוכל הוא בשבילם פיוט ויצירתיות והרבה מעבר לאמצעי קיום. אייל שני מצחיק אותי במחוות שלו. הוא חי ביקום פרטי משלו (אדם שמסוגל לכעוס על סלרי, לדוגמא) היכולת לכתוב שירה על הצלחת באה לידי ביטוי אצל הרבה אנשים בתכנית.

ומיכל אנסקי שובה בהתנהלות שלה, רואים את החושניות שבאכילה (לא על הגוף הדקיק שלה) וביכולת שלה לנסח בשטות שמשלימה את העיטורים שאייל שני מוסיף לשפתו. חיבור מצוין.

 

חוץ מזה אני ירדתי קילו. אני אוכלת וירדתי קילו. המחברת בה אני רושמת  זוכרת מה אכלתי וגם אני זוכרת מה אכלתי. אני מתייחסת יותר בכבוד למה שאני מכניסה לפה. יש לי הרבה יותר אנרגיות, הרבה יותר סבלנות והלחץ מתקלף ממני אט אט.

 

יש לנו ירקן חדש ליד הבית. החנת שלו היא גן עדן אמיתי של פירות וירקות ואפילו המחירים שלו טובים בהשווה לסופר. אני עוד אחזור אליו והרבה.

 

סופשבוע נעים….

מודעות פרסומת

»

    • אני עוד לא מאה אחוז שם אבל עדיין מרגישה שעשיתי שינוי עצום בזמן קצר אז אני  ולוקחת כל יום לעצמו. כבר הייתה לי נפילה (כך אני קוראת לאכילה שלא קשורה לרעב) אבל אחר כך המשכתי.

    • ממש לא אהבת את זה…
      אין כמו ביקור אצל הירקן.
      אגב כירושלמית לשעבר אל ירושלמית בהווה אני ממליצה לך לבדוק את יום טוב ברחוב עזה. הוא הירקן האולטימטיבי. לא זול אבל יש לו את המיטב של המיטב וממש הכול.

  1. גמני מאוד אהבתי את התכנית
    בעלי ואני צחקנו אינספור מהתיאורים של אייל שני 🙂

    בהצלחה בהתמדה באורח חיים הבריא הזה, מקווה שתצלחי ותגשימי את עצמך 🙂

    • אייל שני משעשע דווקא ברצינות התהומית שלו. אני זוכרת שבמחוברים שחבתי שמה שעובר מצוין כדמות בסדרה לא תמיד עובד טוב בחיים כי קשה לחיות עם אדם אובססיבי כמוהו אם כי גם מעניין.

    • אכילה רגשית זה הגורם להשמנה. כשהתחלתי לרשום מה אני אוכלת קלטתי עד כמה זה מונע אכילה ללא רעב ואולי זה הסוד.
      יש לי עדיין לא מעט לרדת ומקווה שאצליח להתמיד.

    • את יודעת שדווקא בשומרי משקל לא רשמתי. גיליתי שזה לא קשה ומנג’ס כמו שחשבתי. מצד שני אני לא מחשבת נקודות כי חישובים מעצבנים אותי ברמות על.

  2. יפה מאד שירדת קילו. כל הכבוד לך!

    גם זיס ואני אהבנו את התכנית מסטרשף. נראה איך יהיה בהמשך.
    גם לי היו חסרים הטעמים והריחות.
    מאד התפעלתי מהצורה בה השפים טעמו את האוכל. אכלו כל כך בנימוס ולא התלכלכו, שום דבר לא נזל, פשוט מושלם.

    • אני אהבתי את זה שחיים כהן תמיד אמר להם תודה. והם באמת אכלו מאד בעידון. זה היה כמו טקס.

    • היא הייתה מתוקה. בעיקר ההתפעלות שלה ללא גבול מבעלה הטרי.
      (קצת נערת הפוסטר של המדריך לכלות במגזר החרדי  אבל היא בת 21 אז זה נסלח)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s