לחשוב על האוכל

רגיל

אני אדם שחושב  הרבה על אוכל ועל אכילה בעיקר כי זה תחום שמושך אותי. אני אוהבת לבשל ואוהבת לאכול. זה אגב לא משתנה כשמחליטים לשמור על המשקל. עכשיו אני חושבת על האוכל אבל קשה לי עם המחשבה על זה שאני לא יכולה להכין את כל מה שבא לי כי חלק מהדברים שבא לי בפירוש מתנגשים עם הבחירה שלי לעשות מאמץ אקטיבי כדי לרדת במשקל. אני עוד לא במצב המאוזן שאני שואפת עליו שאומר שאני יכולה לאכול הכול אבל במידה כי אני יודעת שאם אכין משהו שאני אוהבת במיוחד זה לא יהיה במידה וגם אם זה יהיה במידה אני משלמת על זה את מחיר ההתקעות במשקל.

 

עוד דבר, יש בבית הזה עוד שני אנשים שלא שומרים על דיאטה. אני אמנם זו שמובילה את עניין התזונה בבית ולא נרשמו התנגדויות לאכול הרבה סלט (גם ככה אוכלים הרבה ירקות אצלנו) אבל בסופשבוע בכל זאת צריך להכין משהו. בא לי להכין משהו שאינו עתיר קלוריות אבל גם לא סגפני. יש לי ספר מתכונים של שומרי משקל אבל לא מצאתי שם משהו שמשך אותי במיוחד.

 

אני מדברת על מנה עיקרית שזה תמיד עניין שאני מסתבכת איתו

 

ההחלטה לרשום את מה שאני אוכלת התבררה כקלה משחשבתי. בהתחלה חשבתי שזה סמל האובססיביות אבל אני רואה שזה תורם בעיקר למעקב שלי אחרי עצמי. מתי אני רעבה במיוחד והעיקר-זה מונע אכילת שיעמום וגורם לי לחשוב על תחושת הרעב שלי.

 

 

»

  1. רשיום אכילה נראה לי רעיון טוב גם בגלל שהוא מכניס את האכילה לפרופורציות:  כשיודעים שצריך אחר כך לדווח על הכל למחברת,  לא נעים לאכול יותר מדי 🙂

    • מאד! עצם המודעות הופכת את הרגלי האכילה שלי למשהו שפוי. אני לא אוכלת מתוך שיעמום וזו הייתה מאז ומתמיד הבעיה שלי.

    • you go girl!
      לפעמים אני משמינה רק מלפנטז על האוכל הנהדר שאת מכינה ומספרת עליו בבלוג שלך. הלוואי ונצליח לגייס את היצירתיות שלנו לבישול בריא.
      בהצלחה לנו!

  2. בתור מישהי שעברתי את זה אני רוצה להגיד לך כמה דברים:
    1. גיליתי שהרבה פעמים אנחנו אוכלים כל מיני שטויות ולא בגלל שאנחנו רעבים אלא במקום סיגריה, זה ממלא לנו את ההפסקות הקטנות, נישנוש זה פשוט הרגל מגונה ואין לו שום קשר לרעב וגם לשובע.
    2. גם אצלי האוכל היה אחד הדברים המרכזיים להנאה והריכוז והמחשבות ותאבה עברה למשהו אחר, למשללעשות קניות הרבה יותר כיף שאת כמה מידות פחות. זה פשוט הפסיק להיות מרכז החיים.
    3. העיניין הוא גם בכמויות. ראיתי אתמול תוכנית לרדת בגדול ואנשים אמרו שבקלי קלות אוכלו כמה פיצות גדולות בבת אחד, אז אפשר לקחת חצי חתיכה.
    4. למה אני אוהבת שיטת שומרי משקל – כי זה מאפשר לאכול מה שאת אוהבת ולרזות וגם בשלב יותר מאוחר, מותר פעם בלחרוג.
    ושוב לשומר משקל – אם את מתכננת לפני ולא אחרי זה מאפשר לך לכניס דברים שאת אוהבת במסגרת כמות הקלוריות היוימית ולהקצות לעצמך את הניקודות לדברים אהובים. למשל אני כל יום אכלתי 2 קוביות שוקולד כל יום.

    • אני מרגישה שפתאום הרבה יותר קל לי לעשות דברים. אני פחות עייפה ופחות כבדה וזה הרווח הכי גדול שלי מבחינתי. לשלב הבגדים עוד לא הגעתי .
      ואפילו השבוע חרגתי פעם אחת (מילקשייק ממש  טעים אבל רק חצי)
      אבל כתבתי את זה בתפריט ולא הרגשתי אשמה. אני עוד לא ברמה של ממש לחשב נקודות (חישובים משגעים אותי) אבל אני אוכלת מאוזן ורושמת הכול ודוחפת ירקות איפה שרק אפשר וזה מצליח. ירדתי קילו פלוס (תלוי במצב הרוח של המשקל שלי אבל בפירוש יש ירידה וזו הייתה המטרה)
      לרדת בגדול נותנת המון השראה למרות שהאלמנט התחרותי והכמויות שהם יורדים בשבוע נראים לי קצת לא שפוים אבל אין ספק שאני מורידה בפניהם את הכובע. לרדת מהמשקלים שלהם למשקל שפוי זה הרבה יותר קשה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s