חיפה

רגיל

תמיד תהיתי מהו הדבר שגורם לאדם להרגיש רגש מסוים כלפי עיר מסוימת שהיה בה אולי חמש פעמים בחייו. אני חושבת שמדובר ברגש לדימוי של עיר.לי יש קטע כזה עם חיפה. מין תחושה כזאת שלו יכולתי הייתי חיה בה כמה שנים.

היום ביקרנו בה במסגרת תערוכת הרובוטים. ליד מוזיאון המדע החביב מאד כשלעצמו מצאנו חניה ברחוב מסדה שהוא רחוב ארוך ומפותל כמו רחובות רבים בחיפה. הבתים היו די מוזנחים אבל הרחוב היה מעניין, כל מיני פרטים קטנים שמשכו את עיני ואם לא הייתי מטופלת בטוליו ונולי שרצו לאוטו הייתי משוטטת ומצלמת הרבה. פה אסופה של עציצים שמסודרים יפה על חלון גדול בתוך בניין אפור ומוזנח, הרבה חנויות עתיקות בהן לא הייתי קונה דבר אבל הן מוסיפות תחושה של פעם, הרבה מכולות קטנות ואחת מהן מוגדרת כמרכול (שנים שלא ראיתי מישהו שמשתמש בשם זה). בתי קפה קטנטנים ודו לשוניים בשלט בעברית וערבית, עצים בעלי גזעים מפותלים בצורה לא אפשרית וגרפיטי משונה . כל כך הזכיר לי מקומות שעברנו בהם בספרד ודווקא לא המקומות האיניים אלא מקומות בשוליים שמזכירים לנו שיש אנשים שחיים שם.פשוט חיים.

והים הנהדר הזה והעליות המטורפות והמשונות, והשילוב המטורף הזה של כיעור ויופי.

בינתיים אני קוראת שוב את הנה אני מתחילה של יהודית קציר. ספר נפלא ביותר וחיפאי מאד. תמיד אני נהנית לבחון את הפער בין הדימוי החיפאי שלי לחיפאיות של הספרים. המאהב של א ב יהושע, למשל ואני חושבת שגם מולכו.

לחיפה מקום חשוב במיתולוגיה המשפחתית שלי. חלק ניכר מהילדות של אימי עברה עליה בחיפה ואחד מהזיכרונות הראשונים שלי היה נסיעה ברכבת מירושלים לחיפה בגיל שנתיים וחצי (מאד התרשמתי מהחור ששימש כשירותים ברכבת). אני חושבת שאז ראיתי לראשונה טלוויזיה.

עוד ביקורים בחיפה: ביקרתי בתיאטרון חיפה במסגרת עבודת שחזור הצגה שהייתה בשנות השישים. נסעתי לשם כדי לראיין את התאורן שהיה אז תאורן באותה הצגה ואז שימש בתפקיד בכיר ובקושי מצא זמן להיפגש איתי (אם כי נפגש) ואז התברר שבמאי ההצגה חי בירושלים ממש מתחת לאף.

פעם הייתי במחנה קיץ בעוספיה ואז עברנו בחיפה ואני זוכרת בעיקר את הנסיעה לאורך הים ופעם נסעתי עם אימי לפסטיבל הסרטים בחיפה ונפלנו על סרט ממש גרוע ויצאנו ממנו באמצע והלכנו לסרט קיטשי טיפשי אבל נהנינו עד הגג.

אלו הביקורים שלי בחיפה. תמיד מכווני מטרה ואף פעם לא כללו שוטטות לשם שוטטות. כנראה שאני צריכה פעם לבוא לשם לבד. הביקור היום חידד את הכמיהה שלי.

הנה החלטה לשנה החדשה. פעמיים בחודש לנצל את היום החופשי שיהיה לי ולנסוע. יש רכבת ויש סקרנות וכמיהה לתרבות, ליצירתיות ולמקום מוכר שהוא גם קצת אחר.

»

    • אני חושבת שלכל עיר יש את מוקדי הבילוי שלה. חיפה האי אולי לא תל אביב מבחינת הבילוי אבל מי שרוצה מוצא.
      (טוב, לא אומרת כל עיר, כל עיר גדולה)

    • אתה אומר שהתאכזבת וזה אומר שחיפשתי משהו או שציפית למשהו. למה ציפית?
      יש ביק’ורים לא מצולחים בכל מקום.

  1. חיפה זאת העיר שאני הכי אוהבת בארץ.  תמיד נדמה לי שיש לה את כל היתרונות של ירושלים,  אבל בלי החסרונות  –  ועוד בתוספת ים 🙂

    • נראה לי שאתם יכולים ליהנות משם אבל רכבת עדיפה על מכונית כי הנהיגה לשם מתישה (אני לא נהגתי אבל טוליו היה גמור)

    • ועכשיו נזכרתי שגם" אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה " ספר ילדים חמוד של אשכול נבו מתרחש בחיפה. וגם "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד

    • אין על זכרונות רומנטיים! רוב הזכרונות הרומנטיים שלי הם מהאוניברסיטה בירושלים.

  2. חיפה עיר נהדרת, מוצלחת יותר מכל עיר אחרת בארץ ויש לי ממנה זכרונות נהדרים.
    כדאי לך לראות את ’פעם הייתי’ שמבוסס על בשבילה גיבורים עפים.
    כל מי שגר פעם בחיפה נהנה לראות אותה בסרט ולהשוות לספר.
    תענוג אמיתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s