1 בספטמבר

רגיל

קראתי פוסט יפהפה של שאול אמסטרדמסקי על ההתרגשות ההורית הזאת של לשלוח את הילד לבית הספר.


אני עוד נמצאת בתחושת ההקלה המסוימת הזאת שמביא איתו ה1 בספטמבר ובכל זאת כשנפרדתי מנולי (לשעה אחת!) הרגשתי דמעה קטנה. כבר לא חרדה כמו לפני שנה ושנתיים אבל בכל זאת מתרגשת.

צוות הגן של נולי נראה נחמד. הגן גדול ומלא בפינות משחק והתחושה הכללית היא שלפחות חלק מהדברים הוא יאהב.

נולי פולי המתוק שלי אני אוהבת אותך ורוצה שיהיה לך טוב ושתלמד להישאר נאמן לעצמך. שתמצא חברים ושהגננת שלך תמצא חן בעינך. שאני אדע להיות שם בשבילך כשאתה צריך ומצד שני שאדע לתת לך גם את המרחב לצמוח.

הלוואי הלוואי הלוואי

»

    • זה איחול ממש לעניין! בינתיים הוא נותן נשיקות בנדיבות. מזהירים אותי שזה לא יישאר כך לנצח.

      • במקרה שלנו זה היה קל יחסית. הגננת של הילדה היא הדודה שלה, והנסיך נשלח לאותו גן שהיה לו בשנה שעברה.

      • הסתדרתם!. גם אצלכם מקובלים ימי הסתגלות  בהם הילד הולך שעתיים לגן?
        איזה עונש להורים זה הדבר הזה.

      • אין אצלנו דבר כזה, אבל ממלא הלימודים מסתיימים מוקדם בגלל חודש הרמדאן.

        למזלנו הילדים שלי מאוד חברתיים ומסתדרים מהר, ללא חששות וללא בכי.

    • מהשעתיים נטו שהיה בלעדי הוא ידע להגיד לי שהוא לא אהב כלום אבל עם זאת הוא לא נראה אומלל כשהוא היה שם והגננות אמרו שהוא הסתדר.
      הוא לא כל כך התחבר עם ילדים אבל העסיק את עצמו יפה.
      בטוחה שזה עניין של זמן. לא ראיתי שהילדים האחרים היו כל כך שונים ממנו בקטע של התחברות.

      היינו בצהרון הוא לא רצה לאכול מהפסטה והשניצלונים ורק ליקק קצת את הקטשופ ואכל תירס. אחר כך הוא שיחק בארגז החול ואני שמרתי מרחק כדי שישתחרר קצת.

      אני בטוחה שיהיה בסדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s