רגיל

אני חוזרת כל הזמן ללופ הזה של אמא טובה לא אמא טובה. יש לי תקופות בהן כל האימהות האחרות נראות מוצלחות ממני, סבלניות ממני,קשובות ממני.אני תוהה אם אני רוצה לשמוע איך באמת אם אחרת הייתה מתמודדת עם קונפליקט או לדעת שהיא הייתה מתחרפנת כמוני ולקבל אישור שאני אנושית.

אני כנראה צריכה להסתובב עם אימהות שמתחרפנות יותר….

»

    • וגם בפורומים וגם בבלוגים וגם בחיים האמיתיים.
      הבעיה היא שאני ממש שונאת את עצמי כשאני מגיעה למצב כזה.

  1. היות שכל האמהות הן (גם) בני-אדם,  קשה לי להאמין שהן לא מתחרפנות.  אני עוד לא פגשתי בן אדם שהוא סבלני תמיד.  אמא טובה איננה חייבת להציג בפני הילד שלה מצג-שווא של מציאות שבה אנשים כביכול לא מתרגזים אף פעם:  זה לא עובד ככה בעולם האמיתי.  כל זמן שאנשים משתדלים לתקן את המעוות אחרי שהם התרגזו ונרגעו,  אני חושבת שהילדים יהיו בסדר גמור.
    בקיצור:  את נשמעת לי אנושית בהחלט 🙂

    • ובכל זאת הייתי מעדיפה להיות רגועה יותר ופחות להגיב בירי אוטומטי ברגע שדברים לא מסתדרים כמו שאני רוצה.
      קטלני הקיץ הזה.

  2. גם אני חשבתי שאני המחורפנת היחידה 🙂
    והכי מצחיק אותי שאני מקבלת תגובות בסופר למשל כמו "אני מעריצה את הסבלנות שלך" (?!)..
    לפעמים זה מחזק ולפעמים לא נעים לקבל את זה כי אני יודעת שזאת סיטואציה רגועה אחת לעומת סיטואציות קשות רבות אחרות שקורות במהלך היום ופשוט תפסו אותי בשלב שלפני שנשרף לי הפיוז בראש!..

    • אני פשוט מסתובבת בסביבה חינוכית בה הרבה נשים מבוגרות יותר ויש להן כבר סבלנות של סבתות.

      אני פחות מחורפנת עכשיו כי יש לי הרבה פחות שעות נולי ביממה וכנראה שזה המתכון לשפיות הדדית.

  3. כולנו מתחרפנות לפעמים, אפילו היום כשהילדים שלי גדולים הם מסוגלים להוציא אותי מדעתי.
    רק עכשיו רבתי מרות עם ביתי הגדולה שהיא כבר בת 21.
    אימהות אחרות כנראה משקרות טוב יותר ממך, זה הכל

    • בדיוק אני חוזרת משיחת בנות וכולן על הקצה. אוהו מה שמצפה לי כשהוא יהיה מתבגר!אוגוסט האיום
      כנראה שהריבים של היום זה כסף קטן.
      והאימהות שדיברתי עליהן הן אל שקרניות אבל הייתי עדה כנראה יותר ליכולת שלהן לשלוט בסיטואציה ולהיות קשובה לילד. יש לי מה ללמוד ולשפר.

      • מצחיק אבל כמעט במקביל לפוסט הזה קראתי פוסטי התחרפנות אצל כמה מהקוראים שלי בינהם אצלך… תהיתי אם אני הטריגר.
        תחזיקו מעמד. עוד שלושה ימים.

  4. אולי אמהות אחרות גם מתחרפנות באותה מידה אבל חוששות להחצין את זה?

    את יודעת, לי יש הרגשה שלך ולי יותר קל להחצין רגשות, כי כבר עברנו את ההתמודדות הזו של הפחד מלהחצין רגשות בעולם הקודם שלנו שבו היה אסור להחצין את רגשותייך באשר לרצון לשנות את אורח החיים. רוב האנשים לא התמודדו עם זה. הם עדיין חיים בתחושה שבה אסור להם להחצין רגשות ולכן אם הם יחצינו רגשות זה יגרום להם להיראות רע או חלשים (ממש כשם את מרגישה כך כלפי עצמך כשאת "מתחרפנת" ומודה בזה).
    ניסית לדבר על זה עם נשים אחרות?   🙂

    • בני, פה אנחנו שונים כי החינוך שקיבלתי במשפחתי מעולם לא אסר עלי לבטא רגשות.אני חושבת שזה יותר משהו שקשור למשפחה שלך. נכון שיש חברות דתיות פתוחות יותר או פחות אבל מידת המוחצנות והלגיטימציה לבטא רגשות זה קשור יותר לתרבות המשפחתית ולאו דווקא דתית.

      אני פשוט בתקופה בה קשה לי יותר והתקשורת שלי עם הבן שלי לא הכי מוצלחת בחלק מהזמן ומכיוון שלי יש את המודעות אני מודעת לצרימות האלה ולמתי אני לא בסדר ורואה את הםער בין מה שאני רוצה להיות לבין מה שאני באמת.

  5. חבל שלא היית כאן לפני איזה חצי שעה…
    היית רואה שגם אני מתחרפנת ..
    (בעצם הוא מחרפן אותי לא אני מתחרפנת…)
    עכשיו אנחנו בשביתת נשק..
    הוא מול הטלוויזיה עם רינת, ואני מול המחשב עם ג’וליאנה…
    אגב שוחחתי על זה עם מדריכת בורים אמרתי לה שאני מרגישה איום עם זה,
    היא הרגיעה אותי ואמרה שזה הכי טבעי בעולם,ואילו זה לא היה קורה היא היתה דואגת יותר.

    יום רגוע..

  6. תשמעי את ממש לא צודקת. מי זאת אימא טובה? כל אחד יגיד לך משהו אחר. בעיניי אמא טובה זאת אימא שקשובה לצריכים רגשיים ופיזיים של הילד, אימא שיודעת לוותר כשצריך ולא לוותר כשצריך. אימא טובה בעיננ זאת אימא לא אדישה ואת כזאת ב1000 %.
    אף אחד לא לימד אותנו להיות הורים, ולמרות שהפכנו לכאלה בן רגע עדיין נשארנו את אותם אנשים ועם אופי שונה, וזה טבעי שלא תמיד רוחו של הילד מתאים למצבינו נשפי ופיזי באותו הרגע, לכן אני חושבת שזה לגמרי נורמלי לפעמים לצאת מגדרינו.

  7.  מה פתאום אמהות יותר מוצלחות ממך?  איזה שטות.
    לכולם יש רגעי חוסר שביעות רצון עצמי.  ככה הילדים מוודאים שאנחנו מעורבות רגשית, על כל קשת הרגשות…

  8. פסיכולוג הילדים ויניקוט אמר פעם משהו נכון- אין אמא הכי טובה , יש אמא מספיק טובה. והכוונה היא אמא מספיק טובה בכדי שהילד ירגיש אהוב שמח ובריא גם אם אמא מתחרפנת לעיתים או לא תמיד מלאת סבלנות.

    • אני משתדלת לחיות לפי "אמא טובה דיה".ועדיין כשאני מתחרפנת בתדירות גבוהה אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי אם אני עושה מספיק מאמצים ואם אני בסדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s