לקחת ילד בן ארבע למוזיאון ישראל זה לא רעיון מדהים. הלכנו המון, המקום לא בדיוק ידידותי מבחינת הקצאת מקומות ישיבה או פינות שבהן אפשר לאכול כריך. נולי הכי אהב במוזיאון את זה שהבעל של בת דודתי היה נחמד איתו ונתן לו יד כשהם הלכו לשירותים אבל התמונות והממצאים הארכיאולוגים לא דיברו אליו ובאגף הנוער רוב הפעילויות לא התאימו לגיל שלו והמוצגים לא דיברו אליו.
חוץ מזה הוא נדבק אלי נורא ובכלל היה יום בלתי נסבל שכלל הרבה התעצבנויות מצידי למרות שזה גם היה יום הולדתו. לא כיף. אבא שלו הציל את המצב כשלקח אותו אחר הצהריים לרכוב על האופניים שלו ואפשר לי קצת זמן נטול נולי.
הליכת ערב קצת הרגיעה אותי. זו מסורת לא רעה בכלל.
myreaderlife 
לא נעים לי לאמר אבל…
האם התסריט הזה עם נולי לא היה צפוי מראש?
חבל לי על הפספוס שלך, מהבילוי במוזיאון
ועוד יותר חבל על ה"סבל" שנגרם לך.
בטוחה שהביקור הבא יהיה נפלא.
קצת צפוי אבל אני עדיין מאמינה שטוב לחשוף ילד לכל מיני דברים כי אף פעם אי אפשר לדעת אם הוא יהנה מהבילוי או לא אפילו אם מדובר בבילוי שמותאם לילדים. הניסיון שלי הראה שיש הפתעות לכל הכיוונים.
אגב מוזיאון המדע ,להבדיל ,נפלא לילדים ונלי נהנה ממנו מאד.
לא נורא, בחופש גם קצת סובלים אבל הרבה נהנים…
אני אתבסס על התשובה שלך לתגובה הקודמת של אילנה.
אני חושב שהאמונה הזו ש"טוב לחשוף את הילדים לדברים כבר מגיל צעיר" היא מנת חלקו של מי שקיבל חינוך דתי או חרדי ובו אומרים שטוב לחשוף את הילד לטקסים ודברים דתיים וזה נובע מתוך אמונה שבה משהו מיסטי יכול לחדור לנשמה גם בלי הבנה.
ת’כלס, ילד בן 4 יכול להבין ולהתפעל מממצאים ארכיאולוגיים? כנראה שלא. אין לו דרך להבין את זה. הוא לא מסוגל, למשל, להבין את עוצמת החשיבות של זה שמישהו חרט פעם בסלע, או משהו בסגנון. דווקא אתמול הלכנו לגלריה של פיסול בזכוכית והשתקפויות למיניהם וזה היה יכול לבדר אותו יותר – לראות את עצמו דרך כל מיני תריסים מזכוכית בכל מיני צורות שונות, או לראות את עצמו משתקף בכל מיני בריכות בצורות ישרות והפוכות. גם היה מותר לצלם (אבל לא לגעת) אז זה איפשר להתרכז ולשחק יותר עם הדברים.
אני לא מצפה ממנו שיתפעל מכל מוצג מוזיאוני. לכל אחד יש את הטעם שלו. לממצאים ארכיאולוגיים יש סיפור ויש שם דברים שיכולים לגרות את הדמיון.
באיזו גלריה היית?
מה שכן עם ילד חייבים לתכנן בילוי עם קצב איטי והרבה הפסקות ולא עמוס מדי כי באמת לבלות המון זמן במוזיאון זה יכול להכביד על ילד וגם על מבוגר.
אני כן מאמינה שראוי לחשוף ילד לעולם התרבותי של הוריו. זה חלק מאיתנו ההעדפות שלנו וזה מה שיש עד שהילד יגבש העדפות משלו.קשה לגבש העדפות וטעם אישי כשלא מכירים.
אבל נכון שכל גיל והקצב שלו.
גלריה ליטבק. דווקא היה שם ילד אחד, אבל קצת יותר גדול מנולי. בסביבות השבע שמונה, להערכתי.
מזל טוב
בקרוב אני באה ללכת אתך
ולדעתי בגילאים האלה, אין מה להוציא אותם באוגוסט. מסכנה הבת שלי, הבילוי שלה הוא לראות את אמא אורזת…
כןןןןןן!
אני דווקא מאמינה שרצוי להוציא ילד באוגוסט כי להשיאר כל היום בבית זה יכול לשגע ברמה מסוימת אבל למקומות ממוזגים כמו ספריה, בריכה בערב אפילו לגן השעשועים. אחרת כולנו נשתגע.
ולבת שלך יהיו בילויים אחרים.אורזת זה אומר שבקרוב…?
הדרי צעירה מדי לספרייה… עוד שבוע!
וואו, שבוע!!!! את צריכה עזרה במשהו?
לא שידוע לי… תודה מותק {}
היי ג’ולי יקירתי,
נראה לכאורה שהוא לא קולט כלום אבל לדעתי משהו מן החוויה (מעבר למה שאמרת) בכל יישאר לו.
היה היום חום מטורף. ואפרופו טירוף אז גמרתי לקרוא היום את טירוף/ של לאורה רסטרופו. ספר פצצה. בטח קראת. כתוב בטכניקה מאוד ייחודית. מעבר לזה הוא מעניין ומרגש.
שמעתי את השם ולדעתי קראתי ספר אחר שלה. תזכיר לי את העלילה?
מתה לשקוע בספר. מתה!!!
אני חושבת שלילדים יש נטיה לזכור פרטים קטנים שלנו כמבוגרים הם נראים שוליים.
אני זוכרת שכילדה עשו בגן שלנו טיול להולילנד ומה שאני זוכרת משם היה שיירת הנמלים שהסתכלנו עליה בעניין רב.
אותי לקחו הרבה למוזיאון ואני מאמינה שזה תרם לי רבות אם כי אני זוכרת את הביקורים בגילים מבוגרים יותר מ4.
מזל טוב לילדון! קשה לשער מראש מה הדבר שילדים קטנים יאהבו – הם לפעמים מוצאים עניין דווקא בדברים שלא חשבנו עליהם.
ואהבתי את צירוף המילים "זמן -נטול-נולי" 🙂
למדתי לא לצפות שהוא יהנה מכל פעילות ולדעת שאני ניסיתי ובמקרה שלא נעים לו למזער את הנזק.
ואני כל כך זקוקה לזמן נטול נולי להנאות הפרטיות שלי ואסירת תודה להורי טוליו שמאפשרים לנו את זה.
אגב, לפני שנה או שנתיים לקחנו אותו פעם למוזיאון ישראל, והוא נהנה להקיש על שורה של בקבוקים מלאים במים בדרגות שונות (חצי, שליש, רבע וכו’) ולנגן עליהם. הבקבוקים עמדו בשורה מול אגף הנוער (הפעם לא ראיתי אותם). גם מזה לומדים. אל תתייאשי. גם אני לא השתגעתי על "השדרוג" של המוזיאון. למעשה מי שיש לו זמן – כדאי שיחרוש את המוזיאון קודם ואז יבחר את המקומות שלדעתו יעניינו את הילדים, אבל לנו אין זמן – לא לך ולא לי, אז מה לעשות? קורה. ננסה פעם אחרת.
את צודקת שהאידאל הוא להחליט מראש על ביקור מצומצם ולהסתפק במדגם. אבל קשה לך לדמיין אותנו עושים את זה עם סבתא… זה לא היה עובר אצלה.
באמת הבקבוקים היו שוס רציני.אולי היה נחמד לבקר בגן הפסלים אם היה פחות חם.
אני מאמינה שסופגים דברים מכל חוויה כזו, ומתרגלים. אבל צריך בתור הורים לדעת שמשלמים, נמצאים חצי שע גג…ויוצאים.
הבעיה היא שהיינו עם עוד אנשים ותכננו בילוי של יום שלם כי בכל זאת כשאת באה מעיר אחרת את רוצה שהחוויה תהיה ממצה יותר.
אבל היה הרבה יותר נחמד לילד באמת לו היינו עושים ביקור קצר יותר.
אנחנו עודלא הגענו למזיאון.
והאמת שתכננתי, אבל ממש עודלא הצלחתי,
מהפסוט שלך אני מתחילהלחשוב שאולילא כדאי..
או פשוט לא לצפות לכלום.
כמוך כמוני, גם אני בעד להראות להכיר לחשוף ילדים לכל דבר, הרי הם לא יודעים ומכירים ואיך הם ידעו אם לא אראה להם???
יום קריר…(ודי נמאס לי מהחום הזה!)
יכול להיות שזה יתאים בגיל יותר מתקדם.אתם כירושלמים יכולים אולי לתכנן גיחה קצרצרה ביום פחות חם ולתת לו להינות ממקום חדש ומהתרוצצות בגן הפסלים.אם כי הצדדים החיצוניים של המוזיאון פחות יפים. אולי כדאי לחכות לתערוכות יותר מוצלחות ולימים פחות עמוסים מבחינת קהל.
(חינם כל יום שלישי לילדים בחודש אוגוסט)
נוו, בסדר, לא נורא, אי אפשר לדעת מראש את הכל.
נכון, חם מאד בחוץ, נכון, צריך לתכנן ביקור קצר יותר, נכון שאין שם מספיק מוצגים לילדים בגילו…אז עכשיו את יודעת את כל זה.
ככה זה בחיים, אם לא מנסים לא יודעים ומכל טעות לומדים.
מזל טוב לנולי, כבר בן 4, וואוו, בלי עין הרע איך הזמן עובר.
אני גם מסכימה איתך שמוזיאון המדע מאד מתאים לילדים ואני זוכרת שילדיי בגיל הזה מאד אהבו כל פעילות שהייתה קשורה לחיות, כמו קיפצובה או פינת חיי, גן חיות וכו. גם תיאטרון הקרון יש לו הצגות שמתאימים לגיל הזה.
מוזיאון המדע נהדר לילדים, פעילויות חיות חביבות אבל בחום הזה פחות עדיפות. חבל שהחופש לא חל בחורף. היה יותר נחמד.
ותודה על האיחולים 🙂
מזל טוב לנולי!
טוב שאת כותבת על הביקור, אני פינטזתי כל הזמן לקחת את אורלה למוזיאון ולשבת איתו שעות בסדנאת המיחזור שאני זוכרת כמקום נפלא מימי ילדותי. אבל כנראה שאם המוזיאון לא מתאים לילד בן ארבע, אז על אחת כמה וכמה לא לילד בן כמעט שלוש…
הכול התחיל מהדימוי שהיה לי בראש על ביקור במוזיאון אבל הכול בנוי על זכרונות שלנו שיתכן שהם מגיל יותר מתקדם.
אני לא יודע אם בכלל ילדים בגיל נולי נחשבים לקהל היעד של המוזיאון.
אבל זה אולי יתן לכם תובנות איך לתכנן דברים בעתיד בצורה יותר טובה.
לדעתי המוזיאון אמור להתאים לכל המשפחה במיוחד שמדובר במוזיאון גדול. אגף הנוער למעשה מיועד כולו לילדים אבל הפעם התצוגה לא הייתה מספיק מעניינת ולא הלכנו לסדנאות היצירה כי נולי פחות מתחבר לזה.
ועדיין מקום לשבת זה חובה. הקפיטריות היו צפופות נורא ואנשים רבו על כסאות, באולמות תצוגה רבים לא היה מקום ישיבה בעוד שבעבר היה.