אימהות

רגיל

המקום שהאימהות תופסת בתודעה שלי


לאחרונה שמתי לב שאני לא מדברת על נולי כל כך הרבה, לא בבלוג ולא בחיים מחוץ לו. אני זוכרת שפעם העיסוק בנולי והמחשבות עליו תפסו מקומות ניכרים מהתודעה שלי ועכשיו כששואלים אותי עליו אני אומרת שהוא חמוד ולא מוסיפה מעבר לכך. ופתאום משהו מפחיד אותי בזה. אולי אני מפספסת את הילד שלי כשאני עסוקה בדברים אחרים? מחשבה מפחידה משהו ובמיוחד לאישה שלא מאמינה בטוטליות.


 


היום היה לנולי יום לא קל. ראיתי ישר שהוא מתוסכל. למשל כשבאתי לאירוע הקטן שהיה בגן שלו והגעתי בזמן. לא איחרתי אבל היו הורים שהקדימו. ונולי ישב נעלב עם פרצוף של ילד נטוש, הסתכל עלי ואמר מילה אחת-התעכבת!


אחר כך הוא היה די מצוברח וכמעט לא דיבר איתי. הגננת אמרה לי שהייתה לו תקרית עם שני החברים שלו מהגן ושהוא בכה ונעלב.והמחשבה הראשונית שלי הייתה לצלוב את שני הילדים שגרמו לבן שלי לבכות. הוא בכה גם לפני זה בבוקר  על קערת הקורנפלקס ואחר כך כשחזרנו הביתה היו לו התפרצויות על כל מיני דברים שבדרך כלל לא מזיזים לו (התכבדתי בלי רשות מהבמבה שלו בשקית). הגענו איכשהו הביתה. אני הייתי עצבנית וגמורה מהדרך ואבא שלו הגיע וזהו השמש שבה לפניו.


ואני סוחבת את זה עד עכשיו. אני צריכה ללמוד ממנו לדפדף הלאה את הבאסות הקטנות של החיים.


 


ציטוטנולי מהר לפני שאשכח


 


"אני לא יכול לקנות בסופר כי אני אמנם לא ילד קטן, אני ילד גדול אבל לא ילד מבוגר ואין לי כסף וכרטיסים."

»

    • הם גם אלופים בלמצוא את נקודות התורפה שלנו ואת הצדדים הלא הגיוניים במה שאנחנו אומרים להם. למשל כשאני אומרת לו שהיום אני לא מקריאה לו סיפור כי הוא השתולל באוכל הוא קולט שזה כי אני עייפה וכי אל בא לי. למדתי להיות אותנטית איתו ולהגיד לו את האמת ולא לנסות לזייף תחת מעטה חינוכיות.

  1. ילד בגילו שעושה שימוש במילים כמו – התעכבת ו-אמנם
    מוכיח שהוא עשיר באוצר מילים.
    למצב רוח רע יש נטייה לנדוד מסיטאציה לסיטואציה. 

    • המילים זה באמת הצד החזק אצלו, ואני מאד שמחה על כך.
      ולגבי מצב רוח רע, אני חושבת שאפשר להתעלות על זה. לילדים באה הגמישות הזאת באופן טבעי, ברגע הזה רע לי אז אני בוכה ומוציא הכול באופן טוטלי וחמש דקות אחר כך אני מאושר. הנה עברתי הלאה! אצלי אני יכולה להתבוסס בדכדוך (בכוונה לא כותבת דיכאון) ימים ולפעמים שבועות. במיוחד בימים האלה בחודש. אין לך מושג מה אתם הגברים "מפסידים".

  2. אני עוברת דברים דומים רק עם בעלי. במחשבה שנייה זה שאת לא חושבת יותר מדי על נולי, אומר בעיניי רק דבר אחד – הכל בסדר! לא?

    • בגדול כן, פחות דואגת, פחות מתעסקת. ויכול להיות שעם בעלך זה עניין של תקופה מסוימת. אולי זה בא אחרי תקופה שכל הזמן דאגת מה יהיה איתו ועכשיו את קצת משחררת מהדאגה.
      צודקת, אולי זה טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s