לחץ

רגיל

טוב, אמנם לא עמדתי בהחלטה לכתוב על בסיס יומי בבלוג ועשיו אני משחררת שני פוסטים במכה. שלשול אחרי עצירות.

אתמול חלמתי חלום שגרם לי להתרגז בצורה כזאת שהלב שלי דופק. בחלום טוליו מספר לי דקה לפני הנסיעה שהוא מגויס לשישה שבועות. בכי היסטרי מצידי וכל זה רק בחלום.

איזו הקלה הייתה להתעורר אבל פיזית הגוף שלי היה עדיין בחלום. נסיעות מלחיצות אותי למרות שאני אוהבת לטייל.

ועכשיו אני בעיקר מדמיינת את נולי המסכן בוכה ורוצה אותנו. ברור לי שבשלב מסוים זה יקרה וזאת למרות שהוא יהיה מוקף אהבה. גם אני חוויתי כילדה את השברון לב הזה שבפרידה מההורים לשבוע. וזאת למרות שהייתי במקום הכי אוהב ובטוח ומוכר שיכול להיות.

אני כל הזמן אומרת לטוליו שהנסיעה הבאה תהיה עם נולי. הפרידה תהיה קשה לי. היא כבר קשה לי ואני בעיקר מדמיינת אסונות. אני אלופה בלדמיין אסונות.

»

  1. שבת שלום ג’ולי 
    התאוריה שלי אומרת –
    כשרע לנו, אנו טרודים וחווים את צרותינו ובד"כ מקווים לטוב,
    ואילו כשטוב לנו, אנו לעתים חוששים ואף חרדים שהטוב יפגע

    אם באמצעות חלומות ביעותים ואם סתם במחשבות חרדה טורדניות.

    • יש משהו בזה שהטוב והרע משלימים זה את זה.
      אבל זה קצת דפקט אנושי לא ליהנות מהטוב כשהוא שם ורק לחפש את הרע.
      שבת שלום.

  2. אני לא יודעת למה החלטת לכתוב כל יום פוסט.
    זה ממש ממכר
    אני כותבת כמעט כל יום והייתי רוצה לחדול מזה.
    אניווי כיף לראות אותך כל יום

    • אני חושבת שההחלטה באה יותר כניסוי לראות אם אצליח לתעד כל יום בחיי בבלוג. לא מי יודע מה הצליח אבל בסדר. מספק.
      הכתיבה בהחלט ממכרת ואני לא רואה שום סיבה להפסיק רק למשטר יותר את שעות האינטרנט כשהן באות על חשבון החיים "בחוץ".

  3. אני מקנאה בך על שאזרת אומץ ואת בכלל מסכימה לחשוב על נסיעה בלי נולי.
    אני בטוחה שאתם תהנו,
    לו אמנם יהיה קצת קשה,
    אולי כדאי להשאיר אצל מי ששומר עליו מכתבים מכם לכל יום,
    אולי קלטת או דיסק עם שיירים שהוא אוהב שאתם שרים יחד?
    אולי אלבום עם התמונות שלכם..
    זה לא הדבר האמיתי אבל נותן איזו תחושת בטחון.

    שבת נעימה!

    • ניהנה וגם יהיו קשה לו ולנו. אני מתכוונת לקנות לו הפתעה לכל יום ליעטוף ולתת להורים של בעלי לתת לו כל יום מתנה בשמנו. כמו כן חשבתי לארגן לו טבלת יאוש לכל יום עם מדבקות להדביק. נראה מה יצא מזה.

  4. את לחוצה בגלל הנסיעה וזה מתבטא בחלומות.

    אם כבר החלטתם לנסוע אז תנסי להירגע ולהינות, אחרת חבל על המאמץ והכסף.

    • אני מאמינה שאני בסוף אירגע. זה קצת כמוך הפחד לשכוח דברים פלוס התהייה איך נולי וההורים של טוליו יסתדרו וכל זה קצת מכניס למתח. מקווה שהסקייפ יעבור ואז נצליח גם לראות את המתוק שלנו משם והוא יראה אותנו.

  5. איזה כיף נסיעה. אני חושבת שיש משהו מאד מלחיץ בנסיעות כשיש ילדים איתם ובלעדיהם. אם נוסעים בלעדיהם זו הפרידה ואיך הם יסתדרו וכיו"ב. אם איתם יש הכנות אינסופיות ממה הם יהנו ושלא יאבדו וניירת וביטוחים ופתאום מודעים יותר לכל הסכנות בכל מקום. סכנות שלעצמנו אנחנו קצת מתייחסים בביטול.

    לאן נוסעים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s