הפרדוקס של העומס

רגיל

השבוע הקצר מתחיל עכשיו. זה דווקא נחמד להתחיל את השבוע ולהגיע לסופו במהירות שיא.

אני מחבבת את ימי ראשון על אף הטירוף שבהם. עבודה לימודים בית ובבית יש עוד משימות שאת חלקן אני אוהבת על אף השעה: שמונה בערב. אני צריכה יותר ימים מאתגרים כאלה שגורמים לי אחר כך ליבב מעייפות. אני הכי פרודוקטיבית בהם.

»

  1. כמה שאני דומה לך!
    בכל אחד משלושת הפוסטים האחרונים שלך מצאתי משהו ממני,
    רק שאת כותבת את זה הרבה יותר טוב..

    • אני מגלה פה יותר ויותר אנשים שדומים לי וזה כיף גדול. לגבי הכתיבה אני לא משוכנעת שאני כותבת טוב. לפעמים אני מרגישה שאני כותבת סתמי להחריד.אבל מחמאות זה כיף…

    • נעים מאד, ג’וליאנה . אני ייסדתי את קבוצת האנשים הזאת שאתה מדבר עליה.כנראה שכדי להזיז אותי אני צריכה חופן של ימים לחוצים.

      • האקסית( 2 -) שלי הייתה כנראה חברה במועדון שלך.
        מבצעת משימות בסמוך לקו הסיום ובצורה הכי יעילה שיכולה להיות.
        אני לעומת זאת כמעט תמיד הייתי הסטודנט הראשון שהיה מגיש עבודות.

      • תמיד קינאתי באלה שמגישים ראשונים. זה אומר בריאות נפשית וראש שקט. טוליו הוא בדיוק כזה. אולי ניגודים נמשכים?

      • ניגודים לפעמים משלימים אחד את השני ואז התוצאה היא טובה.
        ברמה התאורטית היינו יכולים להסתדר טוב כבני זוג

  2. גם את לא עובדת בשלישי? איזה כיף זה! איזה שבוע מדוגם אש! אבל אחר כך יש לנו הרבה זמן עד שיהיה החופש הבא 😦

    • אנחנו צריכות להתחיל להמציא חגים כי אין מספיק. אני בכלל אוהבת את שבועות כי האו חג פחות מחניק ואני אוהבת מאכלי חלב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s