רגיל

1. כמה בלוגים יש לך?


אחד פעיל ועוד שלושה שלא.


2. כל כמה זמן את מפרסמת פוסט חדש?


משתדלת לפחות אחת לשבוע כי אחרת אני מרגישה שאני מזניחה את הבלוג.חייבת להוכיח לעצמי שבדבר אחד אני מתמידה.


3. איך מגיעים לך רעיונות לפוסטים חדשים?


כשאין לי רעיונות אני מחפשת שאלונים ובמקרים נואשים ממש שמה תמונת השווצה. זה תמיד מביא רייטינג ויום אחד הבן שלי יתבע אותי.


4. מהי ההפסקה הכי גדולה שעשית בין פוסט לפוסט?


שלושה שבועות, נראה לי.


5. פרסמת פעם פוסט שאת מתחרטת עליו?


לא יצא לי עדיין


6. האם את מעדיפה הרבה כניסות לבלוג ומעט תגובות, או הרבה תגובות ומעט כניסות?


אני מעדיפה הרבה תגובות איכותיות. לגבי הכניסות אני לא מספיק שמה לב כמה יש לי.


7. את מגדירה את עצמך כמכורה לבלוג?


פחחחח…. תשאלו את טוליו. הוא מרגיש לפעמים מוזנח.


8. מי יודע על הבלוג שלך?


אמא, טוליו, חברות (חלקי, והן מודות לפעמים שאני לא צריכה לספר להן דברים כי הן קוראות בבלוג),קולגות. לא מסתירה את הבלוג אבל משאירה כינוי כדי לקבל אשלייה של פרטיות.


9. איזה בלוגים את קוראת?


לי עברון ועקנין, רוני גלבפיש, אופה קטנה, שופינקה,ביילע, מיב, טליק, קיטי, גנצו, תום, צפניה, אנגולי (שני האחרונים תפוזיים) ועוד המוווון עם אלה שלא הוזכרו כאן הסליחה


10. איזו עיצה היית נותנת לבלוגר מתחיל?


לך על זה, זה כיף גדול אבל לא לפני שתקבע לעצמך גבולות ברורים. למשל אני כמעט לא כותבת על זוגיות או על דברים שחברות מספרות, לא מזכירה שמות ומשתדלת לא לכתוב על סיטואציות מהעבודה אם הן עשויות לפגוע. בעיקר כי אני חושבת שזה לא הוגן "לכייס " אחרים מהסיפורים שלהם ולהשאיר פרטים מזהים. בכלל, הייתי אומרת שהאידאל הוא גם לקבוע גבולות זמן לכתיבה בבלוג וקריאה בבלוגים אחרים אבל אני לא עומדת בזה בעצמי.

* אני חושבת שדויד גרוסמן היה זה שאמר שלספר לסופר משהו על חייך זה כמו להתחבק עם כייס" את הציטוט הנפלא הזה ראיתי בבלוג של רוני.

»

  1. נראה לי שאני מהחברות שמתלוננות ש"מזל שיש בלוג" כי ככה אני יודעת מה קורה איתך.. ועם משפחתך המקסימה:) כמו שאת יודעת לפעמים אני חוטאת במחשבה לפתוח בלוג, אבל אני מתקשה להחליט מה הם הגבולות שלי… שמות זה ברור, אבל ויכוחים/ריבים עם אנשים קרובים, שזה חלק מהחיים כן או שלא? אין לי מושג. איכשהו אצלך נראה שאת מצליחה לשים גבולות, שזה מרשים. שאת מצליחה לכתוב את המחשבות שלך בלבד.

    יישר כח!!!
    נ.ב
    הבילוי שבחרת ליומולדת נראה לי מקסים.. אולי אאמץ אותו גם..:)

    • אני חושבת שזה תהליך שעוברים עד שמגבשים את הגבולות. גם לי לקחה כמעט שנה עד שהעזתי לפתוח. אני סקרנית לקרוא את הבלוג של נכתב שלך.
      אני שמחה שכתבת שאני מצליחה בלשים את הגבולות שלי כי אני לא תמיד בטוחה בזה.חוץ מזה גם עם צנזורה עצמית צריך להזהר כי יש בזה משהו מסרס.

      והבילוי אכן שווה ומומלץ בחום.

  2. ומה יקרה אם יום אחד תגיעי למסקנה שאת מתחרטת על אחד הפוסטים? מה תעשי איתו? תעבירי אותו לטיוטה? תמחקי?

    אני אוהב הרבה תגובות, כמוך. אבל זה קצת בעייתי להגדיר מה איכותי ומה לא. למשל, התגובות שלי – איכותיות בעינייך?    ;-P

    • נזכרתי שהיה מקרה אחד בו מחקתי פוסט תוך כדי כתיבה למרות שבער לי לכתוב אותו בגלל שידעתי שזה עלול לפגוע. אני פשוט לא רוצה שהבלוג ישים אותי במקום פגיע בו אחשוש שהוא ידיע לעיניים הלא נכונות.

      התגובות שלך איכותיות, דייג מחמאות שכמוך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s