עוד פוסט יום זיכרון

רגיל

אני מרגישה כל שנה את הבלבול הזה בין הכובד של יום הזיכרון והקלילות של ערב חג.
השנה הייתי בחוץ בצפירה והיה כל כך הרבה יופי ברגע הזה בו כולם עוצרים את חייהם ועומדים. ורק הרמזור ממשיך לפעול. הניגוד הזה בין חיים שעוצרים לחיים שממשיכים מהמם בעיני.


 


יש לי בעיה עם המילה אחרון. אפילו כשאני אומרת לנולי פעם אחרונה ודי על משהו יש לי צמרמורת. אני מקפידה להגיד אחרונה לעכשיו.


 


אחרי הצפירה ב11 בבוקר מתחיל למעשה ערב יום העצמאות. יש תחושה של התפרקות כללית הכוללת איחולי חג שמח וחנויות עמוסות. קשה לי להבין את הניגוד הזה אבל אני זורמת איתו.עשיתי לנולי צהרי כיף עם אמבטיה ארוכה בה חשבתי עד כמה חשוב להוקיר את הרגעים הקטנטנים האלה של שמחה עם הילדון שמפריח בועות.


 


שמתי לב עד כמה ניתן לצקת תכנים ליום הזיכרון.קראתי ב"ישראל היום" את מהש כתבה אסתי זקהיים על כך שהיום משמש עבור משפחתה זיכרון לאביה ואחיה שאינם . זה הזכיר לי את הטקס בו הייתי בבוליביה בו הזכירו את אלה שלא זכו להגיע לשלב הזה של טיול בעולם וגם את המטיילים שלא חזרו.


 


היום הוא גם יום הולדתה של סבתא רבתא שלי שכבר ארבע שנים לא  איתנו והפוסט הזה הזכיר לי אותה. אישה חזקה ומיוחדת רחבת לב ולעתים גם מעצבנת שזכתה לאריכות ימים. אני זוכרת ממנה גם את הימים הטובים בהם היא הייתה מצחיקה אותנו . ככל שאני מתבגרת אני מבינה עד כמה זכיתי בעצם זה שהכרתי אותה גם כאדם חזק ומתפקד.


 


הילד שלי רוצה "חיבוקים וגם להתפנק" אז אני חושבת שאני אסיים כאן בצחוק ודמע.


 


 

»

  1. פעם המעבר בין יום הזיכרון לעצמאות היה חד כתער.
    אותה צפירה בשמונה בערב לציון סיום יום הזיכורן
     נתנה אות לציבור האזרחים לעבור מעצב לשימחה.
    דבר זה גרם לתחושה קשה בקרב משפחות הנופלים.

  2. עדיין יש את הצפירה בשמונה אבל עכשיו אצל מי שהיום לא נוגע לו אישית המעבר קורה הרבה קודם.יש בזה משהו צורם, אין ספק. כמו לשים אולם שמחות ליד בית הלוויות.

  3. ג’וליאנה יפתי
    גם לי קשה המעבר בין יום זיכרון ואבל ליום חג
    וגם קצת קשהלי עם החג עצמו
    אבל לא קשה לי עם חג אחר… יומולדת שמח לך ג’וליאנה היקרה!!! שיהיו לך המון המון אושר, צמיחה, התפתחות, שביעות רצון וסיפוק ועניין. והמון אהבה, קודם כול אהבה עצמית. חיבוקים ונשיקות {}

  4. בדרך כלל בצפירות אני בתוך הבית,  אבל גם בעיניי זה מרגש כשהכל פתאום נעצר  –  במיוחד כשנהגים עוצרים ויוצאים מהרכב ועומדים לידו.  אני לא יודעת למה דווקא זה נוגע ללבי כל כך.
    גם בחיים זה תמיד כך  –  הכל מעורבב,  זה בתוך זה,  הטוב והרע,  השמחה והעצב. 
    וחוץ מזה,  ציפור קטנה לחשה לי שהיום יום הולדתך  –  ונכנסתי וראיתי גם את הבלון.  מזל טוב!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s